צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פרצי BDSM בחיים + AI

הבלוג הזה הוא תכלס סוג של יומן בסגנון קמתי בבוקר וחשבתי על BDSM :-)

כולנו עסוקים בשיגרה, אולם מדי פעם אל תוך החיים מבליח פרץ BDSM, שהופך את היום למשהו אחר. רוב הפוסטים עומדים בפני עצמם, אין פה סיפור בהמשכים. אפשר לדלג ולקרוא רק מה שנראה מעניין. את הבלוג אני כותבת מאז 2004 עם כמה הפסקות ארוכות באמצע בהן פחות נכנסתי לכלוב. הוא התחיל לפני שזה הפך לטרנד וזכה לשבחים בעיתונות הכללית בעיקר כי פעם לכתוב בלוג היה דבר נדיר ועוד בלוג בדסמי. למעשה למיטב ידיעתי זה הבלוג הבדסמי העברי הראשון. לאחרונה התחלתי לשלב גם תמונות AI אז הוספתי לשם הבלוג.
* רצוי להצטרף למעקב על מנת לקבל התראה אדומה בכל פעם שעולה פוסט חדש. מבטיחה שיהיה קצרצר. אני שונאת חפירות.
** כל התמונות בפרופיל ובבלוג הן שלי או של הנעליים שלי (למעט מקרים בודדים בהם נכתב שהתמונה היא אילוסטרציה מבנק או בינה מלאכותית).
*** אני רואה שיש לי מלא צפיות אז תגיבו גם ראבק!
**** על פוסטים בבלוג יש להגיב בבלוג - לא בהודעה פרטית! ואשמח להתייחס.
לפני 19 שנים. 27 בנובמבר 2004 בשעה 9:39

ביום חמישי היה לי יום ארוך במיוחד בעבודה, בכל שיחת טלפון שניהלתי שמעתי באוזן השנייה שעוד שניים מחפשים אותי. אומנם מזכירתי הנאמנה מנסה "לחסום בגופה" שיחות טלפון מכל מני קרציות אבל לפעמים גם צריך להחזיר טלפונים...

הקיצר, בצהריים החזרתי טלפון למישהו ואיך שאני מציגה את עצמי הוא אומר "שלום גבירתי", אני ממשיכה בטון עיניני ושואלת לפשר הפנייה שלו אלי, הוא מסביר ובכל משפט כמעט משחיל את המילה "גבירתי".

לקראת סוף היום הארוך נסעתי במונית לפגישה מחוץ למשרד. הנהג באופן די מפתיע היה נחמד מהרגיל, נסע מהר והגענו תוך כמה דקות. למרבה הצער הוא לא מצא מקום נוח לעצור ועצר בצד שמאל של כביש דו סיטרי. אני ישר התלוננתי שאם אני יורדת מהדלת הימנית אני ישר באמצע הכביש והוא ישר קפץ החוצה, פתח לי את הדלת ואמר לי "עכשיו את יכולה לצאת בלי לחשוש גבירתי"...


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י