סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומני מרלין

לא נרדמת בלילה. הגוף כואב. הגוף רוצה שיגאלו אותו מהכאב. שיקשרו אותו חזק ברצועות עור לקיר, למיטה, לתקרה. שישרטו אותו חזק. שינשכו את הבשר. שיירד דם מהנשיכות. שיצבטו חזק את הפטמות. שיחזקו את הקשר של רצועות העור. שיכאב יותר. הגוף צריך מענה לייסוריו. שהרצועות יכאיבו ויכאבו ויקרעו את הבשר וירגיעו את התשוקה הבוערת בתוכו. שימשכו חזק בשיער. שידיים ייגעו בו ויעברו על העור המשתוקק למגע זר, למגע לא מוכר.
הידיים יתנפלו על הגוף. לא יתנו לו מנוח. אווי כמה הגוף רוצה שיחדרו אליו. שייכנסו אליו. להרגיש זין עמוק עמוק וחזק חזק. שיזיינו את הגוף כמו שצריך. שידפקו אותו חזק וישרטו את הגב תוך כדי. העונג והכאב ישתלבו זה בזה.
לפני 10 שנים. 7 במאי 2013 בשעה 22:36

שילוב של חוסר עייפות, מחשבות יתר וחרמנות זה מתכון בטוח לא להירדם. אז מה עכשיו? כותבים. 

הלגישה שהייתה לי אצל הפסיכו שלי איזנה אותי מהשברירות של הפגישה הזוגית. כשסיפרתי לו הוא ישר נע באי נוחות בכיסא שלו ואמר לי שהוא רוצה להגן עליי מהמטפל הזוגי הזה. שמדובר בעניין של מוסריות וברצון בסיסי לפרטיות ושאני לא מגזימה. הוא אמר לי שאני צריכה להגיד לו שנפגעתי ממנו, שהרגשתי מותקפת, שטיפול זה עניין של אמון ואם אין את זה אז הטיפול לא יהיה טוב. 

אני יודעת את זה. את מה שהוא אמר לי. אני גם בטח אגיד משהו בגלל הכנות המעצבנת שלי. אבל הייתי מעדיפה שלא. יש רגעים בטיפול כמו שהיה בשבוע שעבר שהרגשתי שהוא מטפל בי וזה היה לי לא נעים והרגשתי לא בנוח. זה הרי טיפולשלנו ולא שלי. ואני שונאת להרגיש נעה בין הטיפול הפרטי שלי לטיפול הזוגי. אני מרגישה שאני מתמרת בין שניהם ואני די סובלת שם כשזה קורה. אז חשבתי שבחרתי לא טוב. שאולי הייתי צריכה לבחור אישה למרות הקשיים. אבל תכלס סתם חשבתי את זה. הוא אמר שאנחנו צריכים לשים לב למחוות קטנות אחד כלפי השני. הוא עשה מאמץ בשבוע שעבר - פנה מיוזמתו לדבר על המצב בינינו ואפילו עשה לי מסאז׳. שניםביקשתי שיעשה והוא לא רצה אז הפסקתי לבקש. אני נזכרת עכשיו במסאז׳ים האירוטים שקיבלתי אחח - לא ממנו -

אחרי שדובר בטיפול על מה הוא עשה השבוע קלטתי שאני לא עשיתי. התנהגתי כרגיל. אני מרגישה שאני תמיד מנסה. מנסה להשקיע בו עד כמה שאני יכולה. לדבר. לדובב אותו. להשאיר מסודר, עד כמה שאני מצליחה. לא מתלוננת על דברים שהוא לא עושה. מנסה לתת לו שקט כשאני רואה שהוא צריך את זה. אבלכשחשבתי מה אוכל אני לעשות עוד למענו לא עלה לי כלום בראש. שאלתי אותו מה הוא היה רוצה. לא הייתה לו תשובה. האמת היא שאין לי כוח לעשות עכשיו. כלום. גם לא בשבילו עם כל האהבה שיש לי אליו. אני עסוקה בלהחזיק את הראש מעל המים. אני לא יצירתית כרגע במחשבות. ובכלל.

אמרתי את זה לפסיכו. שמחתי שיש לי פסיכו בפגישה שהייתה. אחרי סוף שבוע מהגיהינום הוא פשוט נתן לי קצת כוחות. דיברנו על אמון והוא אמר שהוא מרגיש שאני סומכת עליו ומדברת איתו גם על דברים מביכים שלא נעים לדבר עליהם. ואז כמובן שהשיחה התגלגלה לסקס. זה לא מביך אותי לדבר על זה עם מי שאני יודעת שלא שופט אותי ודיברנו עד רמת התנוחה. זה היה מעט מוזר לתאר ככה את הסקס שלנו לאדם גבר מבוגר וזר ממש לתאר את הפרטים הקטנים אבל זה משחרר לתאר ככה מה מפריע לי ולא לשמור את זה בלב להכביד. 

ובלי קשר לכלום ובעצם להכל אני ממש צריכה שיירדו לי טוב אבל ממש טוב


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י