לפני 17 שנים. 17 במאי 2006 בשעה 13:30
ושוב אני מוצאת את עצמי אורזת מזוודה. הפעם לא בא לי לסוע. בכלל. התנועות כבר מיומנות, ארזתי יותר מדי פעמים השנה. אני יודעת בדיוק מה לקחת ומה מיותר. הפעם הטיסה היא מטעם העבודה ואני חייבת ליסוע, מי היה מאמין שפעם אקטר על נסיעה לחו"ל. אני נסערת ולא יודעת ממה ("ממי, את תמיד נסערת", היא תאמר לי). קלייר באמבטיה, מתרחצת, עוד מעט אחליף אותה ואשטוף מעצמי את היום המייגע הזה. אחר כך אקח אותה למיטה. ואם היא לא תצליח להרגיע אותי בדרכה, אז אולי בכל זאת אחזור רגועה ביום ראשון אחרי החופשה.
