ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומני מרלין

לא נרדמת בלילה. הגוף כואב. הגוף רוצה שיגאלו אותו מהכאב. שיקשרו אותו חזק ברצועות עור לקיר, למיטה, לתקרה. שישרטו אותו חזק. שינשכו את הבשר. שיירד דם מהנשיכות. שיצבטו חזק את הפטמות. שיחזקו את הקשר של רצועות העור. שיכאב יותר. הגוף צריך מענה לייסוריו. שהרצועות יכאיבו ויכאבו ויקרעו את הבשר וירגיעו את התשוקה הבוערת בתוכו. שימשכו חזק בשיער. שידיים ייגעו בו ויעברו על העור המשתוקק למגע זר, למגע לא מוכר.
הידיים יתנפלו על הגוף. לא יתנו לו מנוח. אווי כמה הגוף רוצה שיחדרו אליו. שייכנסו אליו. להרגיש זין עמוק עמוק וחזק חזק. שיזיינו את הגוף כמו שצריך. שידפקו אותו חזק וישרטו את הגב תוך כדי. העונג והכאב ישתלבו זה בזה.
לפני 10 שנים. 19 ביוני 2013 בשעה 18:03

היו לי הרבה הזדמנויות לעשות משהו עם היצר המיני שלי. אף אחד לא היה יודע. אני אדם דיסקרטי. אבל לא עשיתי. הייתי קרובה לזה אבל בכל פעם מחדש הלב עצר אותי באדום בעצירה פתאומית במשך כל התקופה הזו. 

יצאתי אז מהשירותים והוא עמד שם. חיכה לחבר, ככה הוא אמר. מקום מוזר לחכות לחבר, חשבתי לעצמי. התקרבתי אליו ודיברנו קצת. צחקנו. אמר שהוא חייב לחבק אותי כי אני מתוקה ואני נמסתי. אני כל כך לא מרגישה מתוקה עכשיו שלשמוע את זה עושה לי טוב על הלב. אפילו אם זה בא ממישהו זר. הוא משך אותי אליו ונפלתי בין זרועותיו ונבלעתי בתוכו. רציתי להיעלם שם. הוא חיבק אותי חזק ועטף אותי בזרועותיו. הוא פישק את רגליו כדילהתקרב במעט לגובה שלי. זה אפילו קצת הצחיק אותי. אמרתי לו שהוא לא צריך לעשות את זה. כנראה שהוא הרגיש יותר ממני את ההבדל הזה בינינו. ככה הייתה לו גישה להקיף את צווארי. הוא נישק אותו ואני רעדתי. לא זזתי מחיבוקו. הרגשתי משותקת שם. הוא נישק לי את הלחי והתקדם לשפתיי. ואז הוא נישק אותי. הייתי בשוק. כאילו לא ציפיתי לזה. האמת שלא ציפיתי. עמדתי שם כמו גוש מלח. לא זזתי. הוא נגע בי וליטף אותי ואני נתתי לו לגעת כרצונו. לא ליטפתי אותו בחזרה, גם כשהוא התחיל להעביר את ידו על ישבני. נתתי לו לנשק אותי אבל לא נישקתי בחזרה. הייתי שם ולא הייתי שם. 

עברו שם אנשים. אחרי הכל היינו במקום ממש אסטרטגי. זה הפריע לו והוא לקח את ידי ובלי ששמתי לב נכנסנו לשירותים של הבנים. בלי ששמתי לב? אממ זה לא מדויק. קשה לא לשים לב לדבר כזה. הוא אמר לי ״בואי נלך למקום אחר כאן עוברים אנשים״. האמת שלא חשבתי על זה. על מה יהיה שם. פשוט לא חשבתי. הלב שלי דפק בטירוף. התשוקה שלטה בי. ידעתי מה אני עושה ולא ידעתי מה לעשות. הרגשתי מישהי אחרת. המרלין של פעם. וכשהוא שלף אותי מחיבוקו והוביל אותי אחריו פשוט הלכתי איתו את הכמה מטרים האלה. הוא נעל את הדלת והתחיל ממש לגעת בי. ליטף את שמלתי הצמודה. התמכרתי למגע. הוא המשיך לנשק אותי וכשהוא הרים את השמלה ואחז בישבני נישקתי אותו בחזרה. לשבריר שנייה ואז הפסקתי. וחזרתי לתת לו לגעת בי. חוץ מזה הוא לא נישק טוב אז לא הייתה הנאה בזה. הוא ליטף את גופי הבוער ונאנחתי לעצמי הוא המשיך לגעת בי והרגשתי את ידיו על עורי החשוף על ישבני. פיספסתי את הקטע שהוא השאיר אותי עירומה מתחת לשמלה. ואז עצרתי אותו. רק אז תפסתי שעוד שנייה אני כבר לא אוכל לעצור. התנשמתי בכבדות, הרגשתי רע על כאב הביצים שלו עכשיו אבל גם לי התייסר הכוס. ורציתי לגעת בו אבל לא נגעתי. הסתובבתי בגבי אליו ונשענתי עליו שימשש את שדיי שהיו כמהים למגע. ואז ביקשתי לצאת וברחתי משם החוצה. 

התביישתי. יצאתי משם עם העיניים ברצפה. רציתי להיקבר במקום. הוא יצא אחרי. חיכיתי לו. הוא ירד כמה מדרגות, נישק אותי שוב בלי תגובה ממני, חיבק אותי שוב והבטנו אחד לשני בעיניים ונפרדנו. הוא נשאר שם ואני הלכתי. כמעט רצתי החוצה. הייתי חייבת אוויר שיקרר אותי ממה שקרה וממה שכמעט קרה. הייתי המומה מעצמי. החברה הייתה בחוץ, דיברה עם מי שהתחילאיתה אבל כבר ירד לה ממנו אז היא שמחה שהגעתי. היא לא שמה לב לכלום. עמדתי בחוץ ושתיתי ועישנתי והסדרתי את הנשימה ואת המחשבות, כלומר ניסיתי. ואז ראיתי אותו. הוא יצא מהמקום והלך. הוא עבר קרוב אליי אבל לא ראה אותי. הבטתי בו יוצא מחיי עד שהוא נעלם. 

חשבתי על מה שקרה בשבוע שאחרי אכולת רגשות אשם. התביישתי בעצמי. לא סיפרתי לאיש. אחרי שבועיים הייתי חייבת להגיד לפסיכו. לשתף אותו. הוא שאל אם אני עדיין חושבת עליו. אמרתי שלא. 

בפגישה אחרת דיברנו. שוב על התשוקה הזו. ואמרתי לו שכבר בגדתי. והוא אמר שזה לא היה בגידה. זה היה מרד. 

זה מה שהוא אמר. אם זה נכון או לא - זה עניין של תפישה. 

 

שפטתי את עצמי הרבה על כל זה אז אני לא צריכה עוד ביקורת. אני המבקרת הכי גדולה של עצמי.

 

אתמול שלח לי מישהו הודעה די מגעילה. מזלזלת. ואני אומרת - אם אין לך משהו יפה לכתוב, פשוט אל. אל תכתוב. זה לא עושה טוב לאף אחד אז בשביל מה?


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י