לגבי הסיפור בכלל. הסיפור לא מתאר בדיוק את מה שאירע, ושונו בו פרטים, ביחס למה שאירע בדיוק. זה טיבעם של סיפורים בעיני. הסיפור הוצג מנקודת מבט קומית משהו. אני סבור ככלל, שסיפורים לא צריכים להיות האמת הצרופה, ובטח שלאו דווקא לכלול את התמונה השלמה. לסיפור באופן כללי יש מטרה, ובמקרה הזו, להציג את הצד הקומי שבעניין.
לגבי בטיחות הסצינה, היתה מילת ביטחון, ידועה ומוסכמת. היתה הסכמה, ודובר רבות על הפנטזיה הזו שלה. יתר על כן, כפי שאכן אמרה בסוף, היא קיוותה לסצינה עוד יותר חזקה ממה שסיפקתי.
לגבי הסשן. זה לא היה סשן בכלל, ואני לא הייתי שולט בכלל שם. אני נעניתי לספק לה את הצורך שלה. לדעתי אם צריך לבחור שולט בסצינה הזו, זו היא בכלל. וכאמור חסרים פרטים, שיכולים אכן להעיד על כך.
בתפיסתי בכלל לגבי סצינה בדסמית, אני, כשולט בתחילת דרכי, מוצא שהסשנים הכי טובים, קורים, כשאני מספק לנשלטת את מה שהיא צריכה. דבר שאני טורח רבות לברר לפני תחילת הסצינה. אין בזאת כדי לומר שאני "נותן" לנשלטת לנהל את הסצינה. זה אני שמנהל אותה. אולי אני טועה, אבל בתפיסתי, לאור העובדה שאני לא ניהלתי בכלל את הסצינה, זה לא היה סשן בכלל. זה היה פשוט משחקי מיטה/מכונית קינקיים.
וכל האמור לעיל, מוזר עד כמה שייראה, אין בו כדי לפגום בתובנה שקרתה לי לאחר שכתבתי את שכתבתי.
אני בכלל לא בקטע של לתת סטירות, זו השפלה גדולה מדי בעיני, ואני לא עושה השפלות כאלה. זה נכון שהגבול מה זה בגדר השפלות, משתנה בין אחד לשני. בכל מקרה בתפיסתי, מה שהיה שם הוא השפלה בוטה.
מה שאני מצר עליו, מאד, זה שמרוב שהייתי קשוב לצרכים של אותה אישה, סיפקתי לה אותם, מבלי לשים לב בכלל, שזה משהו שגורם לי סבל. מה שהכי הפריע לי זה הסטירות. אני קצת אפילו מרגיש, שיצאו ממני אגרסיות שם, שאני לא מעוניין להוציא אותם בכלל. אני פשוט לא ייעשה דבר כזה יותר.
קטע המקרה הזה, גרם לי לחשוב רבות.
בכל מקרה, למחרת, התחושות שלה מהמקרה, היו נהדרות. זה רק אני שלא יצאתי נינוח מהסיפור.
לפני 17 שנים. 20 במאי 2006 בשעה 17:55
