לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

בעבור חופן צומי

אני רוצה את אור הזרקורים; אני רוצה תהילת עולם; אני רוצה את סגידתו של קהל משתאה; אבל אני מוכנה להתפשר על צומי, בינתיים.
לפני 6 שנים. שלישי, 20 באוגוסט 2013, בשעה 00:21

היא מהדקת את הקשר האחרון – פרק יד שמאל – ומתפנה להסתכל ביצירת כפיה.

כלומר, בעצם לא יצירת כפיה – היא חייבת להודות שעיקר המחזה הוא תוצר של הטבע. היא מעבירה ציפורניים לאורך הזרוע השמאלית ועוקבת אחר העור המצטמרר בעקבותיהן, ואז היא מגיעה אל הפנים, אל החיוך הקל המופנה אליה, אל ההבעה הרכה בעיניים... היא מתכופפת לרצפה, מרימה משם את חולצת הטריקו השחורה שפשטה ממנו ושומטת אותה באגביות על פניו. ככה יותר טוב. ככה שום דבר לא יפריע לה ליהנות מהתמונה.

היא מתרחקת קצת מהתמונה ובוחנת אותה, מתענגת עליה. יש משהו טעים להפליא בגוף הגברי החסון, שבימים כתיקונם מסוגל לגבור עליה – טוב, לא בקלות, אבל ברוב הפעמים, לאחר מאמץ סביר – שמוטל עכשיו חסר אונים לשימושה. שרירי הירכיים שמתכווצים מעט במתח ברגליים הפשוקות, הבטן המושלמת-כמעט, עם מסלול הנחיתה הידידותי של שערות שמובילות בין הכרית הרכה של שיער על החזה – היא רוצה להעביר עליו את לחיה ולהרגיש בחספוס שלו מולה, אבל כרגע רק מסתכלת – לבין... הממ.

כן, לא ככה זה אמור להיות. היא מתקרבת, יורקת קצת על כף היד שלה, נוטלת את הזין הרך-למחצה שלו וממוללת – זו המילה היחידה שאפשר להשתמש בה כאן, ממוללת – אותו עד שהוא מזדקף לתפקידו. עוד שתיים-שלוש תנועות, רק כדי לייצב את המוצקות, והיא מתרחקת שוב. כן, מושלם. הזקיף ניצב על משמרתו, נוטה מעט לימין אבל זקוף לתפארה. כך צריך.

היא בוחנת את השאר. הכתפיים – המתוחות לצדדים בזכות החבלים הכובלים את ידיו למראשות המיטה – מעוגלות וחלקות, כמו שהיא אוהבת. והצוואר מסותת יפה, תנועת הבליעה ילידת המתח שעוברת בו כל פעם ונעלמת מתחת לקצה חולצת הטריקו השחורה שמשתרבבת מתחת לסנטר.

יופי. יופי. יופי.

היא רוצה לחתום על הגוף הזה. אולי הוא לא יצירתה, במקור, אבל בלי ספק היא זו שפרשה אותו כאן עכשיו, פשוט גפיים ומוצג לתפארה. היא עולה למיטה, פושקת את רגליה מעל לשוק אחת ומתחככת בה, מתקדמת בתנועות אגן זעירות שמושכות אותה רק מעט כל פעם, והיא מרגישה איך בכל חיכוך מחוספס שכזה היא משאירה עוד שובל קטן של רטיבות, עוד חתימה קטנה של ריחה על גופו.

היא מתחככת כך במעלה – רגל אחת מספיקה לה, היא לא מרגישה צורך להחתים גם את השנייה, ולכן היא עולה על המפשעה שלו, מקפידה לא להניח לזין שלו לחדור, רק לחכך אותו ברטיבות ערוותה לפני שהיא מטפסת הלאה, אל בטנו ואל חזהו, מרימה מעט את זנב הטריקו שעל פניו לבסוף ומתחככת בסנטר שלו. היא מרגישה שהוא מנסה לכופף את ראשו אליה, לשחרר את פיו מתחת לבד וללקק אותה, והיא מחזיקה בפניו בכוח בשתי ידיים, דרך החולצה, ולא מאפשרת לו. לא עכשיו.

היא נשכבת עכשיו לצדו וטומנת את פניה בשער החזה שלו. הריח שלה נודף ממנו, והיא מריחה אותו. חתום. חתום על ידיה.

היא נשארת ככה כמה רגעים, מתחככת בחספוס שלו, מריחה את עצמה. ידה האחת משוטטת על גופו. ידה האחרת טמונה בין גופו לגופה, משחקת בערוותה, מתגרה בה מבחוץ.

לבסוף היא מתרוממת, מסתובבת בפניה אל רגליו, מעבירה מעליו רגל, מתיישבת, מכניסה אותו בזהירות לתוך גופה. עכשיו ידה כבר בין שפתי ערוותה הפשוקות, לא בחוץ, אצבעותיה נעה בתנועות מעגליות על הדגדגן שלה כשהיא מתנועעת מעלה ומטה על הזין שלו, ידה השנייה נשענת על הירך שלו, וציפורניה ננעצות בו ככל שהתחושה בתוך גופה מתגברת. היא רואה את קצות האצבעות שלו מתכווצים ונמתחים חליפות, וזה משעשע אותה.

היא מהמהמת משהו – לא משהו בעל משמעות, רק קול שמגיח מאי-שם בעמקי גרונה ועושה מה שמתחשק לו בדרכו החוצה – ככל שתנועותיה מתגברות, ככל שציפורניה ננעצות עמוק יותר בבשר ירכו. היא כבר מתקשה לשמור על תנועות יציבות, מתקשה לשמור עליו בתוך גופה, אבל זה כבר לא משנה – היא מתהדקת סביבו בכוח, נעה בתנועות זעירות, מהירות, מושלמות. כן, כן... הוא משמיע גניחה מאחוריה, היא מרגישה בו מתכווץ בתוכה כמה פעמים, אבל מתעלמת. היא ממשיכה בתנועותיה ככל שהחום בתוכה גובר, והיא שומעת אותו גונח בקול רם יותר, ובגניחה שלו מתחיל להתערבב קול קל של מצוקה – אולי הוא אומר "די" כמה פעמים, יכול להיות, היא לא ממש מקשיבה – אבל זה לא באמת משנה, כי החום בתוכה מתפוצץ עכשיו, והיא משתוללת עליו בלי לחשוב על דבר, סופגת את כולו, מנקזת את כולו.

לבסוף היא עוצרת. שריריה מתרפים. עכשיו היא מרגישה שהוא רך למחצה בתוכה. היא מתרוממת, עדיין מתנשמת, עדיין מלוהטת – והרטיבות מתרוממת איתה, נוזלת ממנה בצורה מדגדגת. היא נושפת ברוגז ומסתובבת אליו, אל פניו, מרימה את החולצה מעל הסנטר כדי לחשוף את הפה ומתיישבת עליו. "תנקה", היא אומרת. "למטה, לא למעלה. עוד רגישה מדי".

הוא מציית. לשונו מנגבת היטב את הרטיבות המדגדגת והמציקה מפתחה וסביבו, ורק פעם אחת מעזה לגלוש לעבר מחוזות הדגדגן שלה. היא תופסת את פניו ומכוונת אותם שוב נמוך יותר. פיו פולט איזו אנחה, אולי, וממשיך במלאכתו עד שהיא שבעת רצון.

יופי. היא קמה מעליו – לשונו עוד נשארת שלוחה החוצה לרגע, ואז הוא מכניס אותה לפיו ומלקק אותו. על סנטרו נותרת מעט רטיבות נוצצת, והיא מכסה אותו מחדש בחולצה.

היא יושבת לצדו. הכוס שלה חמים ורך ועדיין רטוב – נעים לה. היא מעבירה את אצבעותיה בעצלתיים על גופו, מתענגת על תגובות העור. גם עור הבטן מסתמר כשהיא מעבירה עליו את ציפורניה, וכשהיא מתווה מעגלים מסביב לפטמה שלו היא מתכווצת ומתקשה. היא מושכת קצת בשערות חזהו, ומסתכלת מרותקת איך השערות מושכות איתן את העור ויוצרות תלוליות. אבל היא לא תולשת אותן, רק משחקת בהן קצת.

את הבטן היא מדגדגת – בצדדי המותניים זה משעשע במיוחד, והיא גם תוחבת לו אצבע לטבור לראות איך יגיב, זה מעורר קצת גלים משעשעים בשרירי הבטן. הזין שלו, היא שמה לב, מתחיל שוב להזדקף קצת. היא לוחצת עליו מטה באצבעותיה, משטחת אותו אל הבטן. כשהיא משחררת אותו, הוא קופץ שוב לחצי-זקיפות, זקופה יותר מקודם. היא חוזרת על כך כמה פעמים, מסתכלת בו איך כל פעם הוא קופץ שוב, כל פעם זקוף יותר. נחמד.

אצבעותיה מחליקות לאורכו, מטיילות על האשכים שלו – היא משחקת קצת בשערות כמו שעשתה בשער החזה, ונדמה לה שהוא מחניק תגובות שהיא לא לגמרי בטוחה מה הן, אבל היא לא מניחה לכך להפריע לה. עור שק האשכים גמיש יותר וקל יותר למשוך אותו מאשר עור החזה, היא מבחינה. היא מושכת בשערות כל פעם חזק יותר, בוחנת עד כמה הן מסוגלות למשוך את העור. היא מנסה למשוך גם את העור עצמו, לראות עד כמה הוא נמתח. התגובות נהיות רמות יותר אבל היא ממשיכה להתעלם. כשהוא מתחיל לנסות למשוך את הרגליים פנימה זה משעשע אותה. היא הקפידה לקשור את קרסוליו היטב אל קצות המיטה, היא לא חושבת שתהיה לה בעיה כאן.

ידה מחליקה אל מאחורי האשכים, מחפשת את פי הטבעת שלו. הוא מתכווץ.

היא נוקשת בלשונה ברוגז. די בקול הזה כדי לגרום לו לנסות להתרפות, אבל הוא לא מתרפה מספיק. היא מושכת בכתפיה, יורקת על ידה האחרת ושוב מעבירה אותה על הזין שלו.

אה. זה בהחלט מפחית מההתנגדות. בזמן שידה האחרת עוד על הזין שלו היא יורקת על האצבע ומתחילה להתוות בה מעגלים קטנים סביב פי הטבעת שלו, עד שהוא נפתח מספיק כדי שתוכל להיכנס בלי מאמץ. כן. היא יודעת שהוא לא מת על זה, אבל זה לא ממש מעניין אותה, היא רוצה לחקור את הסביבה.

היא מכניסה את אצבעה עמוק יותר, מפתלת אותה, בוחנת את הטופוגרפיה. הנה... הוא קופץ.

היא צוחקת, צחוק קטן. היא בוחנת שוב את אותה נקודה. הוא שוב קופץ. היא אומרת, "קפוץ!" ולוחצת על הנקודה שמצאה.

הוא קופץ.

היא מוציאה את האצבע ומכניסה בחזרה שתיים. הוא גונח קצת, גניחה לא נעימה, ומתכווץ סביב אצבעותיה. היא נושפת בחוסר סבלנות ומשפשפת עוד קצת את הזין שלו בידה השנייה. הוא משתחרר קצת ושתי האצבעות מצליחות להשתחל פנימה.

הקפיצות שלו לא נהיות חזקות יותר. היא קצת מצטערת על זה, אבל ממשיכה עוד קצת להשתעשע במקום עד שזה מפסיק להיות מעניין. היא שולפת את אצבעותיה, מרפה מהזין שלו והולכת לרחוץ ידיים. כשהיא מקרצפת את ציפורניה במברשת עולה על דעתה שיהיה כדאי לשטוף גם אותו. יש עליו שיירי רוק, זרע והמיצים שלה, וזה לא אסתטי. היא חוזרת לחדר עם קערית מים ומגבת קטנה.

היא טובלת את המגבת במים, סוחטת, מנערת קצת, ומתחילה לנגב את האזור שסביב הזין שלו. הזין שלו מאוד זקוף וקצת אדום ונראה מלוהט לגמרי, וכשהמגבת נוגעת בו הוא קופץ – היא משועשעת וחושבת לעצמה שהיא הייתה אמורה לשמוע קול "טסססס" עם מגע המגבת הרטובה והקרה בזין שלו. היא ממשיכה לנגב אותו, ממשיכה להשתעשע מהקפיצות שלו אם כי מדי פעם הן כבר קצת מעיקות, קצת מטרידות.

לבסוף הוא די נקי לטעמה – היא מריחה את החזה שלו ושמחה להיווכח שעדיין היא מרגישה עליו את ריחה – והיא מניחה את המטלית בצד.

היא נשכבת לצדו ומרימה את החולצה מעל פניו. "אתה בסדר?" היא שואלת.

הוא מחייך אליה. למעשה, הוא נראה הרבה יותר מאשר בסדר.

היא רוכנת אליו, מנשקת אותו – זה נמשך כמה זמן, וידה בינתיים מתפתלת בין גופיהם ועושה דברים בחלקים ממנו שמתבלטים החוצה – ולאחר מכן מתנתקת ושומטת מחדש את החולצה על פניו. היא מרפה מהזין שלו, מתרוממת ומסתכלת על גופו – כולו מתיחות, שריריו מפוסלים על פני העור, הזין שלו זקוף ומתוח ונע קלות – הכי יפה שראתה אותו אי פעם.

היא מחייכת בשביעות רצון. ככה. ככה זה צריך להיראות.

היא מתהפכת על צדה – היא מריחה את עצמה גם על זרועו, והריח מרגיע אותה – ומתכרבלת לתוך עצמה. עמוד השדרה שלה צמוד אל חמימות מותנו, כפות רגליה נוגעות בשוקו המתוחה וראשה מונח על זרועו. היא עוצמת את עיניה.

 

____

הזכרתי בפוסט הקודם שבזמן האחרון כתבתי סיפורים לפי הזמנה. לפעמים אני מרגישה צורך לעשות קצת תרגילי כתיבה, ואז אני מבקשת מחברים בני-מזל לתת לי סצנות לכתוב. אז זאת השלישית מבין שלוש שקיבלתי מידיד אמיץ שהיה מוכן להיענות לאתגר. האמת היא שלטעמי השתיים הקודמות היו טובות יותר, אבל הן אישיות יותר ולכן לא אפרסם אותן.

נהניתי מזה. זה הולך נגד כל החינוך שלי - לא לדאוג לצרכיהם של אחרים, לא לדאוג להנאתם של אחרים, להשתמש בהם כבחפץ ולא לראות בהם אדם, אפילו לפרק זמן מוגבל ומתוך הסכמה וחיבה הדדית. אז היה בזה קתרזיס נהדר, בלגיטימציה הזאת לעשות משהו שכל כך מנוגד לנטיות הטבעיות שלי.

מוצאת חן בעיניי ההשוואה בין הקטע הזה, שכתבתי לפי סיטואציה שלא הייתי בוחרת בעצמי, לבין קטע אחר, ישן אמנם, שכתבתי מעצמי. הרקע דומה כל כך, והם שונים כל כך.

gamVgam​(אחר){גם וגם} - הספקתי כבר לכתוב שהתגעגעתי לכתיבה שלך?
נעימות מפתה!

איך נרשמים לרשימה?
לפני 6 שנים
bent_wordsmith​(לא בעסק) - הגעתי להגיב אבל מחייך לי פה.

מחרמן.

לפני 6 שנים
Succubus​(אחרת){ParkerFrye} - את החיוכים שלך אני אוהבת. :-)
לפני 6 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י