סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומני מרלין

לא נרדמת בלילה. הגוף כואב. הגוף רוצה שיגאלו אותו מהכאב. שיקשרו אותו חזק ברצועות עור לקיר, למיטה, לתקרה. שישרטו אותו חזק. שינשכו את הבשר. שיירד דם מהנשיכות. שיצבטו חזק את הפטמות. שיחזקו את הקשר של רצועות העור. שיכאב יותר. הגוף צריך מענה לייסוריו. שהרצועות יכאיבו ויכאבו ויקרעו את הבשר וירגיעו את התשוקה הבוערת בתוכו. שימשכו חזק בשיער. שידיים ייגעו בו ויעברו על העור המשתוקק למגע זר, למגע לא מוכר.
הידיים יתנפלו על הגוף. לא יתנו לו מנוח. אווי כמה הגוף רוצה שיחדרו אליו. שייכנסו אליו. להרגיש זין עמוק עמוק וחזק חזק. שיזיינו את הגוף כמו שצריך. שידפקו אותו חזק וישרטו את הגב תוך כדי. העונג והכאב ישתלבו זה בזה.
לפני 10 שנים. 29 באוגוסט 2013 בשעה 21:18

יש לי אהוב בבית. שוכב במיטה. ישן. הוא עצוב וכואב וכואב לי לראות אותו ככה. ואין לי מה לעשות עם המצב שלו. אין לי איך לעזור לו. וזה מתסכל ועצוב. כשהוא מדוכדך או מיואש הוא מראה את זה - הוא הופך אפאטי ומנותק ושותק. כשאני עצובה אני מסתירה את זה בפנים. מוציאה את זה בטיפולים, כאן, בשיחות מועטות. אני לא מעמיסה עליו את עצמי. הוא אמר לי היום שהוא נכה רגשית. וחשבתי לעצמי - זה נכון? אני שכל כך רגישה נמצאת עם מישהו כזה? מה נסגר איתי? כאילו - באמת? מתי איבדתי את הדרך שלי ואיך אני עולה עליה חזרה?

והטיפול הזוגי היום היה לו קשה. היה לו ממש קשה. מסכן שלי. המטפל היה מאוד ישיר הפעם, וטוב שכך. ואני ניסיתי השבוע להילחם עוד יותר על השברים ההולכים וקטנים של הזוגיות שלנו. ועודדתי שיחות, וניסיתי להיות כנה, וניסיתי לפתות אותו כמו שהוא אמר שהוא רוצה שלוש פעמים ואמש גם הצלחתי. והוא שמח אתמול מזה, אני חושבת. ואני שמחתי שאני מגשימה לו רצון ושלפחות קצת הוא מחייך. אחרי הכל אני אוהבת אותו ורוצה שיהיה לו טוב. ואחרכך השתדלתי לא לחשוב על עצמי. על הצרכים שלי, על הכוס הבוער שלי, על הגעגוע לתשוקה. ודי הצלחתי. אבל זה לא משהו שמצליחה בו בדרך כלל ההדחקה. 

ואני לא יודעת מה יהיה איתנו. 

 

יש לי אהוב בלב. בראש. אהוב ישן שנעלם לפני שבועיים. ומאז שהוא נעלם עולמי טולטל והבנתי דברים ונמאס לי להמשיך ככה כמו שאני עצובה. מתוסכלת. נמאס. ואני מבינה שלא עשיתי כלום עם האהוב כי זה היה עלול לסבך לי את הלב יותר ממה שהוא מסובך. ואני מתגעגעת. וחושבת על איך כל פעם שהוא מכאיב לי ככה - יוצא מזה משהו טוב. זו הפעם השנייה. ואם הוא יחזור לא אהיה מסוגלת לעמוד בפניו. יש לי את הקטע הזה עם גברים. התשוקה מעבירה אותי ומשגעת אותי ואני לא חושבת. לא למדתי להיזהר עם השנים. 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י