כיף להיות בפתח השנה העברית החדשה ולהרגיש שלמדתי והשתניתי השנה. ולא להרגיש את הייאוש שהרגשתי בשנה שעברה. אני מרגישה שהטיפול האינטנסיבי שאני עוברת עוזר לי לקבל את עצמי. להיפתח וללמוד ליהנות מהאדם שאני. לראות יותר את הדברים החיוביים. להיות פחות קשה. פחות ביקורתית.
אני נעה בין ירידה לעלייה תקופה ארוכה. אני טיפוס קשה. דרמתי. עם מצבי רוח. הדחקתי הרבה וההתמודדות ארוכה ומפרכת אך לרגעים היא גם מעניינת ואפילו טובה. וטוב להרגיש ככה.
ואתמול ראיתי סרטון עם מלכה הורסת עם גברעבד קשור וחסר אונים ונמצא שם כדי לספק את המלכה שלו. וזה היה כל כך מחרמן וראיתי אותי ככה. אני נעה בין שולטת לנשלטת. ולראות אותה ככה שולטת בו ומטריפה אותו ועושה בו כרצונה גרם לי לרצות גם. להיות ככה. והאורגזמה אחר כך הייתה מטורפת. לאונן ככה על הסרטון הזה היה משחרר וטוב ולא הייתה בי שום תחושת עצבות שחודרת אליי לפעמים על זה שאני ממש צריכה זיון טוב ואני לא מקבלת. התסכול נעלם קצת. לכמה רגעים. ושלטתי איתה בגבר. הלכתי איתה בחדר בנעלי עקב שחורים לבושה בלבנים סקסיים. מעבירה על הגבר שוט ספאנקר כזה על החזה על הבטן על הזין. מחככת את הישבן שלי בזין המתוח מכאב. שולטת בגבר. בכאב. ביצר. מזיינת אותו להנאתי כשהוא קשור. מלקקת כשבא לי. מחככת את הזין בין שדיי. מנשקת כשרוצה. והייתי האישההמלכה הזו שם.
והתסכול הזה קיים. ואני נוגעת בעצמי הרבה ואני רוצה לשלוט ושישלטו בי ולהכאיב ושיכאב לי ותשוקה חזקה ועוד ולנשוך ולהינשך.
והתסכול נמשך תקופה ארוכה. ארוכה מדי ובגלל זה עשיתי את מה שעשיתי ודיברתי על סקס ועל משחקים ותיארתי וכתבתי לו. ונדלקתי עוד יותר ממה שהוא כתב. ועכשיו נותרתי עם זיכרונות.
וזה ברור כבר שזה חזק ממני. וקצת הרפתי מהחגורה שחנקה אותי ואת המיניות שלי והתנשקתי והתעסקתי והוא נגע בגופי, נישק וליקק את שדיי ואני ליטפתי את הזין שלו בהנאה ואחר כך ישבתי עליו וזה היה מוזר וזה היה מרגש. וזה עוזר לי להסתכל על דברים אחרת. ולנסות לעבוד על מה שיש לי עוד יותר ותוך כדי לחשוב על הצרכים שלי ואיך הם יתמלאו. וזה לא היה יחסי שליטה אלא רק נגיעות והתחרמנות והגוף שלי דיבר בשבילי. והקשבתי לכוס שלי. והכוס שלי יודע יותר טוב ממני מה אני צריכה. ויש תחושה רעה ויש תחושה של מוסריות מוטלת בספק רב (או אולי בלתי קיימת), אבל נתקעתי ואולי זה יעזור לי לדחוף את עצמי. אני משתדלת לא לתרץ אלא להבין. לתת לכוס שלי להחליט מה טוב בשבילי. אצלי הראש והמחשבות מערפלים הכל אבל הוא פועל ישירות מהיצר. ואני מתחילה לאט לאט לפזר את הערפל ולחפש את הדרך שעליה אני צריכה לעלות. וזה ייקח זמן אבל יש תהליך
וכתבתי מעט ונרטבתי שוב והאצבעות בתוך התחתונים מלטפות את מקור ההנאה שלי. רק לכתוב מחרמן אותי יותר. וקראתי על הבחורה הפולנייה שהחליטה שהמשימה שלה זה לשכב עם כמה שיותר גברים ונזכרתי שגם אני רציתי את זה פעם. ועדיין זה נמצא בתוכי.
