סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Mary's

לפני 6 שנים. שישי, 6 בספטמבר 2013, בשעה 16:37

 

 

כמה הייתי רוצה להיות אלה

לחיות לנצח, בקיום שאנן ואדיש

נעדר תחושת מחסור

כלפי כל הדברים שאין לי, שלא יהיו לי

בלי לחשוב פתאום על שערך השחור מלופף

כמו עדת נחשים סביב לצווארי

כשאת כועסת

על גוון האודם שלך, על פעם אחת שתגידי לי

בעיניים מבריקות: את מלאך

ובפעם אחרת : את שטן!--

ועל צהריים שאשב אצלך במטבח ובדמעות

תספרי לי את כל האמת (או שקרים איומים)

להיות שלווה ובוטחת

בלי תקווה, בלי השתוקקות קשה באמצע הלילה

בלי להקדים ולאהוב אותך מרחוק

אף פעם לא לחוש פעימה של כאב וצער בבית-החזה

ומחשבה מכרסמת שלא תבואי עוד

שמלווה את ימיי

שגומרת אותי לאט לאט.

 

 

 

FOR GOOD - מרי, האם אינך חשה מדי פעם בפעם שמשיכתך העזה-כמוות לנשים, שאינה נותנת לך מנוח, והופכת את בטנך ביסורים כ-ה גדולים, עומדת כרועץ בינך לבין האושר, ושהיא ומוטלת עלייך כמן קללת-גורל? מדוע, אם כך, שלא תפני את מרצך לאהבת-גברים, ותדעי הקלה גדולה, ותעלי ארוכה ליסורייך ? (-:

אבל ברצינות, שתהיה לך שנה טובה, ושתדעי לראות בה תמיד את כל הטוב
לפני 6 שנים
Mary Jane - אה, שטויות, אני מפיקה מהעניין הנאה אפלה (;

שנה טובה בייבי.
לפני 6 שנים
Aצועני​(אחר) - עצוב
לפני 6 שנים
FOR GOOD - הכותרת של הפוסט היא 'דרמה קווין', פרש. זה עצב מודע-לעצמו, ודרמטי. ככה זה אצל נשים. לא צריך טישו (:
לפני 6 שנים
Mary Jane - לא בן 16, אבל בהחלט יודע משהו על העולם הזה (;
לפני 6 שנים
אניגמטית​(שולטת) - הכאב נשמע לי מאד אמיתי והכותבת לא נותנת לעצמה לגיטימציה לכאב הזה ולכן היא קוראת לעצמה "דרמה קווין" כשהיא חשה בו. זה עשה לי אאוצ' בלב. אהבה כל כך עוצמתית שהסתיימה... ולא ברור אם היא נגמרה בפרידה סופית או במוות (הסופיות של הדברים נשמעת בלתי ניתנת לתיקון). בכל מקרה, מקווה שפעם תרגישי כך שוב, רק בלי הכאב.
לפני 6 שנים
Mary Jane - תודה תודה לקוראת הרגישה
לפני 6 שנים
Miss Hide - אצלי, כרגיל, זה משאיר רק "וואו", אולי אולי קצת "אוי"...
לפני 6 שנים
Mary Jane - (:
}{
לפני 6 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י