סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

REBIRTH OF BENT

There Ain't No Such Thing As A Free Lunch -TANSTAAFL!

אם את/ה נהנה ממה שאת/ה רואה וקורא/ת, ורוצה לייצור אומנות, אני מחפש מודל/ית או מודלים לצילום, ערום/בדס"ם/הרבה חבל :) בעיקר אבל פתוח לכול רעיון שווה
לפני 10 שנים. 10 בספטמבר 2013 בשעה 14:17

על גבולות האומנות, אין לי מושג של מי ההופעה המדוברת, וטוב נו האמת היא שזה פשוט די מגניב שזה ביו טיוב.

שנייה לפני שמשהוא ידווח.

 

 

אבל יש כאן באמת מאחורי שאלה עצמית, האם זו אומנות? או אקסיביזיוניזם מופרע? 

 

בכול מקרה הערוץ של האיש שהעלה את הנושא (שאולי הוא השחקן ואולי לא) מכיל גם פנינים אחרות כמו:

 

 

והמון אחרים משעממים יותר.

 

אבל האיש מעניין לטעמי:

 

האתר שלו:

 

http://gustavothomastheatre.blogspot.co.il/p/about-gustavo-thomas.html

 

הוימו:

 

http://vimeo.com/gustavothomas/videos

 

והפליקר שמכיל לא מעט ששווה לראות, אך חסום מלהעות לכאן כקישור ישיר:

 

http://www.flickr.com/photos/gustavothomastheatre/with/6944516411/

 

http://www.flickr.com/photos/gustavothomastheatre/6507687381/sizes/l/in/photostream/

 

http://www.flickr.com/photos/gustavothomastheatre/6117331650/in/set-72157627056105946

 

 

 

 

 

 

 

 

זאת​(שולטת) - אין ספק שגבולות האמנות העכשווית שואלים את עצמם מה זה גבול ולמה לי בכלל?
קשה לקבוע מסרטון ביו-טיוב אם אכן זאת אמנות או לא. אין ספק שהיא לא משאירה (את רוב הציבור) אדיש, ובכך יש לאקט הזה נקודות זכות בענייני אמנות.
יש גם לא מעט אמנים שהתעסקו עם נרקסיזם אקסיביזיוניזם ושאר עניינים ...
לטעמי השאלה צריכה להיות קצת שונה...
אם אני מתייחסת לריבוע השחור או הלבן של מלביץ' שבעייני רבים לא מובן, ובהחלט מיותר, וממחקר אני יודעת שכתבו על היצירה הזו בערך 80 או 90 דוקטורטים... אז השאלה שאני שואלת נורא פשוטה... מה אמר האמן ולמי?
סביר להניח שאם מדובר ביצירה לשם היצירה, יש תיעוד כלשהו על מה מדברת היצירה. ייתכן שהאמן כתב, ייתכן שהאוצר כתב וייתכן שאפ'חד לא כתב כלום. מה שמשאיר את זה לא נהיר. ובהחלט על הגבול... אבל היי, מה זה גבול?
לפני 10 שנים
Bent - הזכרתי את העובדה שאני מת עליך לאחרונה?

כן בעיקר סימן השאלה שלי לגבי אומנות או , נבע מחוסר יכולת לחבר את האקט למשהוא, משהוא ,אגנדה או כוונה. אחרת מה ההבדל בין חוקן מול קהל לאומנות.

לפני 10 שנים
למדתי מחברה שלי - אם מתיחסים לזה מתוך נקודת מבט של : האמן חוצה גבול סמוי, וזו מטרתה של האמנות וכד... אז יש כאן אמנות.

ואם רואים את זה ככה, בלי לערב את המוח - אז או שזה מפעיל מידת חרמנות / סקרנות / מציצנות או שלא.

ואם מסתכלים על זה בעינים שיפוטיות - ודורשים שאמנות תמלא את תפקידה ההיסטורי ותהיה סוג של תקשורת ושפה - אז , יאללה יאללה, שעממת והגעלת למדי. ובעצם גם לא ממש חידשת. כבר ראינו את האסלה של דושאן במוזיאון. הזדעזנו. אז מה אתה מחדש?

בקיצור - סבוך ומעורר דיון ברמה הקונספטואלית. וקצת משעמם ברמת החרמנות, לא?
לפני 10 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י