לפני 10 שנים. 15 בספטמבר 2013 בשעה 12:11
את בסוף, דומעת.
הכאב יסחוט ממך את הדמעה.
האורגזמה שעל סיפה את עומדת
תמלט את התחינה מפיך.
ואני לא אפסיק.
הדמעות
שיתגלגלו במורד לחייך
יצרבו כמו סימן המכה,
ואז אנשק אותן.
זה בלוג סיכום
כל הכתוב כאן הוא על דעתי בלבד ונכתב לעצמי בלבד. כך או כך, מה שיש לי לומר לא חשוב ולא חכם.במחשבה שנייה (הראשונה, כמו פנקייק, אף פעם לא מצליחה) הפוסטים די מיותרים מרגע שנכתבו.
דעות מטומטמות, על נושאים בנליים.
בכלל, אין מה לקרוא פה.
סוג של סיכום. כמו פרס על מפעל חיים פאטתי
