סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פרגמנטים

עד כמה שניתן, כן, עד כמה שניתן..
לפני 10 שנים. 30 בספטמבר 2013 בשעה 21:55

בכל פעם שהביא לה מתנת אהבה, אינה הייתה מרוצה. וכך נערמו להם מעילי פרווה, תכשיטי יהלומים ותמרוקים מתמרוקים שונים, כל מתנה כאבן שאין לה הופכין. ואילו הוא עובד מבוקר ועד ערב, מוציא נשמתו על מנת שאולי המתנה הבאה תרצה אך ללא הועיל וכבר חוב נפער ועליו להלוות מהמלווים בריבית בריבית קצוצה ומניין יחזיר החוב שכן עדיין הוצאות יש למכביר ועדיין אינה מרוצה ומעקמת אפה "מה? זה מה הבאת לי?!" והמלווים בריבית כבר פקעה סבלנותם ובתחילה זה אגרוף ועינו כחולה ומבטיח שהנה וכבר מחזיר חובו ואחר כך אצבע שבורה והוא מתחנן שרק יתנו לו כמה ימים ואינו יודע מאין יחזיר ואולי יקרה נס והיא תתרצה אך לשווא והנה הטילו אותו ללא רוח חיים בסמטה חשוכה כי רחמנים בני רחמנים הם, אך לכל דבר יש גבול, והיא בהלוויה עוטה על עצמה מעיל פרווה צפופה צפופה, מתבשמת בתמרוקים מתמרוקים שונים ועוטה עליה תכשיטי יהלומים נוצצים ובזמן שמכסים את ארונו בחצץ היא מוחה דמעה בממחטה רקומה זהב אשר קנה לה.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י