שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

בעבור חופן צומי

אני רוצה את אור הזרקורים; אני רוצה תהילת עולם; אני רוצה את סגידתו של קהל משתאה; אבל אני מוכנה להתפשר על צומי, בינתיים.
לפני 6 שנים. רביעי, 9 באוקטובר 2013, בשעה 14:01

נעים לי לשבת על הברכיים שלך, נשענת בגבי על החזה שלך, ראש נשען אחורה על הכתף שלך. אני מרגישה חמימה ומפונקת, עור חשוף על עור חשוף והידיים שלך סביבי. מצד שני, זה שהושבת אותנו ככה, בצורה אסטרטגית שכזאת מול המחשב - אני לא יכולה שלא לשאול את עצמי מה אתה זומם.

"תפתחי פייסבוק", אתה אומר.

רגע, מה? אני מסובבת אליך את הראש. אתה מחייך. "נו, תפתחי פייסבוק". אתה עוצם עיניים ומסיט את הראש הצידה. "אני לא אציץ לך בסיסמה, מבטיח". אני שומעת את הגיחוך במילים.

אני פותחת פייסבוק, וקצת מתבלבלת בהתחלה בסיסמה כי אני מרגישה את הזין שלך מתחיל להתקשות מתחתיי, ואני יודעת שזה כי אתה נהנה ממה שתכננת. כן, זה מוציא אותי מריכוז, למה?

בסוף זה מצליח.

"לייב בלוגינג", אתה אומר לי.

עכשיו אני מסובבת אליך את הראש בחדות. "...מה?"

"לייב בלוגינג", אתה מחייך בשובבות. "על מה שאנחנו עושים עכשיו".

"השתגעת. סבתא שלי בפייסבוק שלי".

"לא אמרתי שזה חייב להיות לייב בלוגינג אמיתי. לשיקולך".

"אבל... אבל..." אני מתפתלת עליך קצת. אי נוחות? קצת אי נוחות. אבל גם כי אני ממש רוצה שהזין שלך ייכנס למקומו הראוי.

"תשמעי, או שאת עושה לייב בלוגינג, או שאני עושה לך לייב בלוגינג. ואני לגמרי לא מתחייב שהתוכן יהיה משהו שאת רוצה לפרסם בפייסבוק".

"חת'כת - " אני לא מסיימת את המשפט. אני בטוחה שאתה שומע את תערובת הזעף והבעתה גם בלי תוספת מילים.

"תתחילי", אתה אומר. "תתחילי. ואל תפסיקי. אם את מפסיקה, אני מתחיל". ואתה מקרב את ידיך אל המקלדת מעבר לגופי.

"לא, לא, לא", אני אומרת. "אני. על מה אני עושה לייב בלוגינג, על מה..." אני חושבת במהירות. אתה נותן לי את הרגע הזה כדי לחשוב, תודה לאל. או שלא, בעצם - אתה נותן לי את הרגע הזה כי אתה עסוק בלהרים אותי קצת, לכוון אותי קצת, להיכנס. "הווווף", אני מתנשפת בהפתעה. כן, הו, כן.

"תתחילי", אתה אומר ומניח לי את הידיים על המקלדת, ופתאום אני מבינה, בחרדה מסוימת, שאתה מתכוון ברצינות. אני חושבת עוד עשירית שנייה, ומתחילה להנפיץ איזה סטטוס על סרט שאני רואה. הכי קל, לא? אז זהו, שלא, כי לא באמת זכרתי סרט, אז פברקתי אחד. הייתי לחוצה, נו. אז לייב בלוגינג על סרט מפוברק. זה יהיה מגניב. לערכים מסוימים של "מגניב".

אתה זז בתוכי בתנועות קטנות-קטנות, לא להפריע להקלדה - אה, כן, כאילו ש*זה* לא יפריע לי להקליד - אבל כשאני כותבת את שם הסרט המפוברק שלי, בדיוק בי' שסוגרת את "קטלני", היד השמאלית שלך משתחלת לי בין הרגליים ואתה מניח לי אצבע בדיוק על הדגדגן. אני קופצת, וזה נהיה "קטלניי".

אני רוצה למחוק. "לא לא", אתה מחייך לי באוזן והאצבע שלך ממשיכה לעשות שם דברים בקצב הדיבור שלך. "תמשיכי. בלי תיקונים".

מה? בפייסבוק שלי? לפרסם סטטוס עם שגיאות? איפה שכל החברים הקרציות שלי קוראים? "השתגעת".

היד הימנית שלך מתקרבת עכשיו שוב אל המקלדת. "שאני אכתוב את זה בשבילך?"

"לא! לא!" אני ממהרת להמשיך בהקלדה, חורקת שיניים, בלי למחוק את הי' המיותרת. אני מסיימת לכתוב את השורה המטופשת וחסרת העניין על כך שאני צופה בסרט "פינג פונג קטלניי" וזה הולך להיות ממש כיף, מקישה נקודה - תנועה פתאומית שלך בתוכי הופכת אותה לשתי נקודות עילגות בעליל - ולפני שאני מספיקה למחות היד הימנית שלך נשלחת לעכבר ולוחצת על "Post".

אני מרגישה את הסומק על הפנים שלי כשאני חושבת איך זה ייראה לחברי הפייסבוק שלי, אבל עכשיו אתה עוזב את העכבר ומעביר את היד לפטמה שלי. הזין שלך בתוכי, יד אחת על הדגדגן ויד שנייה על הפטמה? הו, כן, הלייב בלוגינג הזה הולך להיות קטלניי בענק.

____

אתם יודעים מה קורה כשאתם מספרים למישהו על הרעיון שלכם לפינג הבא בפינג פונג שלכם, והוא גונב אותו לעצמו? קורה שאתם צריכים לשכתב את הרעיון מחדש, זה מה שקורה.

bent_wordsmith​(לא בעסק) - אני לא גונב, אני משתמש בהשראה. :)
לפני 6 שנים
Succubus​(אחרת){ParkerFrye} - כן, כן, זה מה שאומרים כולם...
לפני 6 שנים
bent_wordsmith​(לא בעסק) - אולי, אבל אצלי זה נכון
לפני 6 שנים
Succubus​(אחרת){ParkerFrye} - גם את זה אומרים כולם... P-:
לפני 6 שנים
bent_wordsmith​(לא בעסק) - אני וכולם נתעצבן בסוף
לפני 6 שנים
Succubus​(אחרת){ParkerFrye} - עכשיו הפחדת אותי. נורא. אוי אמא'לה.
לפני 6 שנים
מרצדת - קטלני. תודה.
לפני 6 שנים
מרצדת - ליתר דיוק: קטלניי, תודה..
לפני 6 שנים
Succubus​(אחרת){ParkerFrye} - D-:
לפני 6 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י