סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הקולוסיאום הפרטי שלי

לפני 5 שנים. שלישי, 15 באוקטובר 2013, בשעה 04:34

 

 

 

 

 

היא מניחה אותו על כיסא. רגליים פסוקות, ידיו קשורות מאחורי הגב - עיניו מכוסות ופיו חסום בגאג. היא נחושה בדעתה לא להרגיש - לא לגעת, רק להצליף, להשאיר סימנים, בלי מילים. בלי רגשות. כלום. רק לנקות את הראש מהרעש הזה מהליכלוך שהיא אפופה בו, היא לוקחת שוט רכיבה ארוך, כזה שקצהו בעל לולאה עבה, ומתחילה בשכמות. זה מסוכן. זה חזק. זה לא בטיחותי. זה מנקה לה הכל, זה צורח מתוכה, זה יוצא בלי מעצורים - היא מצליפה ולא עוצרת. היא שומעת נהמות של כאב מפיו. אם הוא היה יכול. היה יורק דם. היא לוקחת את הקיין, בבעיטה חדה היא מפילה אותו לריצפה, משחררת לו את הידיים, מושיבה אותו בתנוחת כריעה ומתחילה להצליף בתחת החשוף שלו, והיא יודעת זה קורע אותו. ולא אכפת לה. היא פתאום קולטת חתכים של ממש בעור. עשן של שריפה מסמא לה את העיניים. היא לא רואה. היא רק חותכת. וקורעת. ועוברת ממקום למקום בגוף הדומם שמונח מולה, ומשאירה שובלים של דם אחרי השימוש בגלגל הכאב. וממשיכה להצליף בלי הכרה. ומרגישה איך המחשבות שלה הופכות ריקניות, וכל הגוף הופך קהה לעוצמות. והיא מרוקנת. ומזיינת. ובוטשת וחותכת וכבר אין לה נשימה - וכל פיסה חשופה בגוף הופכת אדומה ואז כחולה סגולה. ואז זה כבר הופך שחור. בדיוק כמו מה שמכסה לה את הנשמה. והיא מכאיבה וכואבת וצועקת ומקללת ודומעת נהרות של דם וכאב. ונופלת וקמה ושוב מכאיבה. היא משחררת לו את הפה, כדי שיוכל לכאוב אותה במילים. הוא שותק. היא צועקת בלי קול. הוא שותק. היא צורחת את הכאב שלה בפה חשוק. הוא שותק. היא נקרעת וקורעת בלי רחמים בלי הכרה. הוא שותק. היא מרוקנת וריקה. חלולה ומחוללת. היא מחללת. היא זועקת. היא עדיין מלאה.

 

והוא שותק.

 

 

 

 

 

 

אניגמטית​(שולטת) - השתיקה שלו רועמת יותר מאלף הצלפות שלה. זה נשמע כאילו לה כואב יותר מלו. ומעניין מה מסתתר כאן מאחור...
לפני 5 שנים
הכי מלמעלה​(שולטת) - מטאפורי לגמרי..

השתיקה שלו מסמלת (אולי) משהו שהוא בלתי ניתן לשינוי.
והיא פשוט כואבת.

אולי..


}}}{{{
לפני 5 שנים
Miss Hide - מה שהעלה בי מחשבה / השתיקה הזאת שלו, שיכולה להיתפס גם כהתרסה, יש בה משהו מושך מחד, אבל גם מעצבן מאידך. כשאת מכאיבה ככה, לפעמים את רוצה לדעת שהכאב הזה שהוצאת ממך נספג אצל מישהו אחר, שהוא מרגיש אותך, מזדהה איתך, כואב עבורך ואותך. במקרה כזה השתיקה מתסכלת, מתריסה, מחמיצה את המורה...

ובכל מקרה - וואו :)
לפני 5 שנים
נסיכת הלילה​(שולטת) - את יודעת, זה מוזר..
בעיניי השתיקה הזו כלל לא מתפרשת כהתרסה
אלא כהכלה האולטימטיבית ביותר
לפני 5 שנים
הכי מלמעלה​(שולטת) - בדיוק מה שרציתי לראות-
איך כל אחד לוקח את השתיקה שלו למקום שמעניין אותו - או שהוא מבין.

את באמת מאמינה שזו הכלה אולטימטיבית ?! למה?
לפני 5 שנים
נסיכת הלילה​(שולטת) - אני אגיד לך למה זו יכולה להיות הכלה אולטימטיבית.
כי הכל תלוי בקשר שלהם. ולמה היא ככה. האם זה רק עכשיו?
יש אלף ואחת אפשרויות

לפני 5 שנים
הכי מלמעלה​(שולטת) - ולא אלף ושתיים... :)
מתוקונת שלי -
אין להם קשר. זה רגעי. היא כואבת. היא מחפיצה - לא מעניין אותה. הוא דומם לה כרגע.
הכל קיצוני.
הכל זה רק מילים.

לגמרי ניסוי.

לפני 5 שנים
הכי מלמעלה​(שולטת) - זה מעניין,
כי הטקסט הזה, שבפירוש לא נכתב עלי - גרם לי להרגיש רחמים כלפי אותה אחת,
שלמרות שהיא כביכול מצאה מישהו להכאיב לו ממקום סאדיסטי לחלוטין , הוא לא מרגיש אותה. כי הוא שותק.
לפני 5 שנים
Miss Hide - לזה בדיוק התכוונתי.
בהתחלה השתיקה באמת נתפסת כהכלה, אבל מעבר לגבול מסוים, זה כבר הופך למדהו אחר. כמעט מנוכר.
כבר יצא לי לדרוש: ״אני לא רוצה לשמוע אותך״, אבל אז זה בא ממני, זה משרת את הצורך שלי.
פה זה... אחרת.
לפני 5 שנים
סנופי השלישי​(אחר) - אכן, יש רגעים שהשתיקה יפה לה...
לפני 5 שנים
הכי מלמעלה​(שולטת) - בהחלט.

אני לא חושבת שזה רגע נכון.
אבל זו "רק" דעתי :)

}}{{
לפני 5 שנים
Whip​(שולט) - מקום רע להיות בו, לעשות סשן מבלי לראות כלל את מי שמולך. מבלי להתחשב בכאבו.
מטאפורית - זה בסדר ולגיטימי. אם זה יתבצע מעשית - זה סוציופטי.
לפני 5 שנים
הכי מלמעלה​(שולטת) - מסכימה לגמרי וויפ.
כוונתי הייתה פה לראות איך אנחנו רואים את השתיקה שלו.
הפורקן שלה רחוק מאד מלהיקרא בדס"מ נכון, לפחות בעיניי.

(כבר כתבתי את זה ככ הרבה הבוקר - זו רק מטאפורה :))
לפני 5 שנים
daniel222​(אחר) - שולח חיבוק גדול
}{
לפני 5 שנים
הכי מלמעלה​(שולטת) - אני לוקחת את החיבוק בלי קשר לטקסט - כי זה "טקסט" בלתי תלוי.
פסיכיות במיטבה....


בחזרה }}{{
לפני 5 שנים
לכלוב נולדתי​(נשלט){ק} - כאבייך כואבים גם לנו,
זו זכות להיות במקום של לספוג את הכאב
להיות שם בשבילך
גם שכשכואב,
אני יודע שעוד תראי ימים יפים והכאב יעלם ויתפוגג.
לפני 5 שנים
הכי מלמעלה​(שולטת) - שתהיה בריא... :)

זה לא "כאב" נכון, או שפוי - ולי יש דרכים נכונות יותר לפרוק.

השתיקה שלו, היא זו שגרמה לי לכתוב טקסט כזה מופרע. לא היא והפסיכיוּת שלה.
לפני 5 שנים
לכלוב נולדתי​(נשלט){ק} - לדבר יש סיבה אחת,הצורך להתבטא,לומר,
לשתוק ישנו אין ספור סיבות,
מעניין לדעת מה הסיבה שלו ,
לפני 5 שנים
נסיכת הלילה​(שולטת) - מצמרר בעוצמתו
בעוצמתה
}}{{
לפני 5 שנים
הכי מלמעלה​(שולטת) - מצמרר אינדיד.
וגם פסיכי.

והיא עדיין "מלאה" - כי הוא עדיין שותק.
מה זה אומר על "הדרך" שלה..??
לפני 5 שנים
*מנגינה*{התווים שלו} - הרגשתי את עוצמת הרגש בתוך מילותיך
לא אהבתי ש"ההוא" הפך אובייקט לפורקן רגשות.
מטפורית כן או לא, כמו שוויפ כתב: מרגישה שזה מקום רע להיות בו
ובטוחה שזה לא הבדסמ האמיתי שאנו מכירים.
לפני 5 שנים
הכי מלמעלה​(שולטת) - כל אחד והבדס"מ שלו - אני אישית כמובן לא מכירה כאלה שמשתמשים בו בצורה כזו, אבל אני מניחה שקיימים כאלה.

וזה בדיוק מה שהתכוונתי - אובייקט לפורקן הרגשות. כזה שלא נמצא כדי לדבר.
ואז השתיקה הופכת למשמעות אחרת.
לפני 5 שנים
אלריק! - מה זה בכלל הבי די ס מ שאנחנו מכירים מנגינה?
כל אחת ואחד והדרך שלהם.
ואם הפרטנרים שאנחנו איתם לא הופכים לאובייקט של רגשות?
אז מה אנחנו עושים איתם.
מטאפורה יפה ומפחידה כאחת...
לפני 5 שנים
הכי מלמעלה​(שולטת) - בכל מערכת יחסים שהיא בצורה כזאת או אחרת - אנחנו הופכים אובייקט של רגשות אחד לשני, מסכימה.
הטקסט כאן הוא הקצנה מטורפת, כי למרות שאני מאמינה שזה משהו שקיים - שיש אנשים שכן יכולים להביא את עצמם למקום כזה - זו דרך שהיא לא בהכרח שפויה.

אותי זה גם הפחיד.. :)

}{
לפני 5 שנים
Aצועני​(אחר) - והוא שאמר עדיף לישתוק
שהרי השתיקה לחכמים נועדה
לפני 5 שנים
אלריק! - פרש קבל הוכחה.
שתקתי במשך שנים ורק יצאתי אדיוט.
עוד לא נרפאתי מזה לגמרי. :)
לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י