שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומני מרלין

לא נרדמת בלילה. הגוף כואב. הגוף רוצה שיגאלו אותו מהכאב. שיקשרו אותו חזק ברצועות עור לקיר, למיטה, לתקרה. שישרטו אותו חזק. שינשכו את הבשר. שיירד דם מהנשיכות. שיצבטו חזק את הפטמות. שיחזקו את הקשר של רצועות העור. שיכאב יותר. הגוף צריך מענה לייסוריו. שהרצועות יכאיבו ויכאבו ויקרעו את הבשר וירגיעו את התשוקה הבוערת בתוכו. שימשכו חזק בשיער. שידיים ייגעו בו ויעברו על העור המשתוקק למגע זר, למגע לא מוכר.
הידיים יתנפלו על הגוף. לא יתנו לו מנוח. אווי כמה הגוף רוצה שיחדרו אליו. שייכנסו אליו. להרגיש זין עמוק עמוק וחזק חזק. שיזיינו את הגוף כמו שצריך. שידפקו אותו חזק וישרטו את הגב תוך כדי. העונג והכאב ישתלבו זה בזה.
לפני 10 שנים. 15 באוקטובר 2013 בשעה 22:51

אלכוהול זה טוב לפעמים. מרגיע את הגוף. גוף שעבר מיני התקף חרדה ומועקה כבדה על הלב בימים האחרונים ברמה שלא הכרתי קודםי. תחושה נעימה כזו שוטפת אותי. היין עשה את שלו. ואני הולכת לישון. ממש מוקדם אבל אצליח להירדם כי הרגיעה הזו אחרי ימים לחוצים וחסרי שינה באה במקום ובזמן. הוא נושם בשקט לצדי במיטה ולפני שהלך לישון נישק אותי ארוכות בעדינות ובאהבה. אויי אהבה. האהבה הזו קשה. אסתכל עליו בחושך, על האהבה שלי, ואנסה לכבות את כל רעש הרקע ולפחות להלילה להישאב לאהבה. 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י