אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומני מרלין

לא נרדמת בלילה. הגוף כואב. הגוף רוצה שיגאלו אותו מהכאב. שיקשרו אותו חזק ברצועות עור לקיר, למיטה, לתקרה. שישרטו אותו חזק. שינשכו את הבשר. שיירד דם מהנשיכות. שיצבטו חזק את הפטמות. שיחזקו את הקשר של רצועות העור. שיכאב יותר. הגוף צריך מענה לייסוריו. שהרצועות יכאיבו ויכאבו ויקרעו את הבשר וירגיעו את התשוקה הבוערת בתוכו. שימשכו חזק בשיער. שידיים ייגעו בו ויעברו על העור המשתוקק למגע זר, למגע לא מוכר.
הידיים יתנפלו על הגוף. לא יתנו לו מנוח. אווי כמה הגוף רוצה שיחדרו אליו. שייכנסו אליו. להרגיש זין עמוק עמוק וחזק חזק. שיזיינו את הגוף כמו שצריך. שידפקו אותו חזק וישרטו את הגב תוך כדי. העונג והכאב ישתלבו זה בזה.
לפני 10 שנים. 27 באוקטובר 2013 בשעה 19:24

חזר להיות רגוע בינינו. זו אשליה, אני אומרת לעצמי. אשליה מתוקה שאפשר בקלות לשקוע בה. שגרה יומית נעימה וטובה שבה אנחנו מסתדרים ואפילו לא רבנו היום. הוא אמר שהוא ייצא הערב לשתות עם חבר והכנתי את עצמי לפחות לשתי אורגזמות מתוקות וכשחזר אמר שביטל והוא עייף. והתחבקנו והתנשקנו והוא הסתכל עליי בעיניים אוהבות וראיתי כמה הוא אוהב אותי (למה? שאלתי את עצמי). וברגע שהוא יצא לטייל עם הכלב הדלקתי את הוויברטור האהוב וכמעט כמעט גמרתי והרגשתי את העוצמה עולה בי כשהוא חזר. הלב דפק מהר. הוא לא שם לב. חיכיתי שיילך לענייניו וסיימתי את מה שהתחלתי והיא היתה מתוקה עוד יותר כי היא הופסקה באמצע. הו אורגזמה נהדרת. כמה טוב את עושה לי. והמתיקות בין רגליי התפשטה בתוך הגוף ומילאה אותו וכל כך טוב ונעים עכשיו. 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י