לפני 10 שנים. 3 בנובמבר 2013 בשעה 9:55
את תהיי מצופה,
כמו עוגה,
בקצפת לבנה.
פניך,
שדייך,
הכוס שלך.
את תהיי מצופה
בזרע שלי.
ואת תרגישי אותי,
תראי אותי גומר,
ותשארי
עם הרטיבות הבוערת,
ללא סיפוק.
כמו עוגה
לא נגוסה.
זה בלוג סיכום
כל הכתוב כאן הוא על דעתי בלבד ונכתב לעצמי בלבד. כך או כך, מה שיש לי לומר לא חשוב ולא חכם.במחשבה שנייה (הראשונה, כמו פנקייק, אף פעם לא מצליחה) הפוסטים די מיותרים מרגע שנכתבו.
דעות מטומטמות, על נושאים בנליים.
בכלל, אין מה לקרוא פה.
סוג של סיכום. כמו פרס על מפעל חיים פאטתי