סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הקולוסיאום הפרטי שלי

לפני 5 שנים. שלישי, 5 בנובמבר 2013, בשעה 10:19

 

 

 

 

 

אז חגגנו לחברה אהובה ביותר יום הולדת אתמול בלילה. וזה נגמר סביבות השעה 3 בבוקר. ותוך כדי החגיגות ניהלתי שיחה מעניינת עם מישהו יקר ומיוחד שהיה מוכן לשמש שולחן אנושי לכל האנשים שהיו שם.. והוא היה חמוד ביותר. וגרם לי לחייך. והמון :)

ואז היה הרגע הזה - שהבטתי סביבי מצאתי את עצמי מול אנשים מאד יקרים לי, אהובים ביותר. כולם ונילים לגמרי, כאלה שהמילה סאדו תעורר בהם חלחלה. דמיונות של אנשים קשורים מהתקרה. זבי דם, אזוקים ועוד כמה תיאורים לא מחמיאים..

ורובם יודעים עלי, ברמה כזאת או אחרת. יודעים שאני מתחככת בדברים שהם לעתים על סף הפסיכיות..

וכל מה שיכולתי לחשוב באותם רגעים בהם הייתי מוקפת בהם זה שאני כ"כ רגועה. ומשהו מלא. סוג של אושר שנמצא בין אנשים שמקבלים אותך על אף ולמרות הכל. וזה שאני חייבת להוציא את האושר הזה בצורה של כאב כלשהיא. אני צריכה אותו מכיל אותי בזה הרגע. מחייך מבעד לדמעות, קשור וכנוע. מוצלף וכואב. מבין שאני מטורפת ומוכן להיות שם. עם כל מה שמתלווה לכך, עם כל המשמעות של להיות שייך. עם כל הקושי שלו להיקרא עבד. ממקום של אהבה עמוקה וכנה. ממקום של צורך שהוא מובן. עם הרבה אכפתיות ורגש. עם הכל.

ואז נזכרתי - הוא כבר לא שלי.

 

לילה לפני היה לי שקט, וזה היה טוב לרגע. 

אחרי שבוע מטורף, שלא זכור לי כבר שנים, מצאתי את עצמי יושבת ופשוט נהנית מהשקט הזה שאופף אותי. ובדיוק ברגעים האלה צפו להם דברים שלא נתתי לעצמי לחשוב עליהם כל השבוע. מצד אחד זה היה כ"כ במקום העומס המטורף הזה, כי לא נתתי לעצמי לחשוב מספיק על הדבר הקשה ביותר שהייתי צריכה לעשות בשנים האחרונות, ומצד שני - תהיתי אם זה היה נכון לתת לזה שבוע, לשקוע להתערבב עמוק עם שאר הדברים שמקיפים אותי, ולא להתאבל כמו שצריך.

זה לא מת. זה בטוח, אבל תחושת הריקנות הראשונית של משהו שמילא לי הרבה מאד בלב בתקופה האחרונה היא תחושה מעיקה. ומה שהיה מלא מתחיל להתמוסס. וזה קרעים קרעים של זכרונות מדהימים, מעורבבים בחתיכות כאב על אותו השיחרור.

והאמת, אחרי הרבה מאד שנים בעולם השליטה לא חשבתי למצוא כזה קשר מדהים, עצום. מלא באהבה ועוצמה - פה.. בכלוב. ולא חשבתי שעם התובענות שלי אני אצליח להביא את עצמי למקום בו הכל יתמזג למין סימבוזיה מופלאה של הדדיות וסיפוק מטורף. ולא תיארתי לעצמי ששליטה ממקום כזה עמוק ואוהב עושה נפלאות לכל תחום אחר בחיים. ולא האמנתי שאני אוכל למצוא את עצמי לומדת, מחכימה, מתאימה את עצמי למשהו שמאד רציתי. וזה היה מדהים. וזה קורע אותי.

ואני פתאום מוצאת את עצמי מעבדת את המציאות למשהו חי ובועט, למשהו אמיתי וחורך. כזה שאין דרך לתאר אותו כמשהו שהיה פחות ממושלם. 

לא זכורים לי מקומות בהם הכאבתי מתוך כעס, בהם פרקתי ממקום של רוע או שיעמום. והנה, אני מתחילה להשלים עם העובדה שהוא כבר לא שלי ועדיין מוצאת רגעים של שמחה בין שאר הדברים שמקיפים אותי, ועדיין מרגישה צורך מטורף לפרוק את הרגעים האלה בדרך הכמעט יחידה שעושה לי באמת טוב.

אז שלב הההדחקה הסתיים. הוא היה צריך ללכת ואני שמתי לו מפתח ביד, ושחררתי. ולומר שהגעגוע למשהו שהיה לי כל כך טהור ואמיתי הוא גדול זה יהיה אנדר סטיימנט, כי זה פוצע את היומיום. פצעים שיגלידו אומנם, אבל עדיין ישאירו סימנים. ועכשיו זו ההכרה שצריך לבנות משהו שהוא חדש, ולנסות להגיע לאותו מקום מספק ורגוע. וזה לא קל.

ואני לומדת.

עדיין מאחה את החתיכות. אבל שלמה.

 

ומי שיאמר שלשחרר מישהו זה משהו שהוא קל, שיבוא אלי, אני אראה לו בדיוק איך לב זולג דמעות של דם, זה לא מראה מלבב במיוחד.

 

 

 

 

 

 

מנתב בתבונה - את מלאה ברגשות ואהבה.
לפני 5 שנים
הכי מלמעלה​(שולטת) - זה נכון.
רק משם זה מרגיש לי נכון..
}{
לפני 5 שנים
tight_mike​(נשלט) - קצת שמח קצת עצוב. מתאים פה מאוד.
לפני 5 שנים
הכי מלמעלה​(שולטת) - עצוב עצוב מייקי.

אופטימיות נצחית אני מניחה...
לפני 5 שנים
אניגמטית​(שולטת) - אהובה יקרה שלי. הלב שלך ענק ואני כל כך מבינה כמה הוא כואב עכשיו, אבל גם כמה את שלמה והולכת הלאה, בלי לוותר על להסתכל לאחור בחיוך ובאהבה. אני מאמינה שתאהבי שוב ותרגישי שוב בעוצמה ותהיי שוב מאושרת. זאת אכן אהבה נדירה שאין רבות כמוה והיחד שלכם היה מקסים ואוהב ונטול דרמות מיותרות ומעצים לשניכם. קשר שהוא מתנה לחיים ואת ממשיכה ללכת עם המתנה הזאת. אוהבת אותך ומחבקת מכאן.
לפני 5 שנים
הכי מלמעלה​(שולטת) - אני יודעת שאת מבינה.
ותודה על.. הכל }}{{
לפני 5 שנים
FOR GOOD - התרופה שאני ממליץ עליה: עירוי-דם, של דם מלב שבור (:
אמא תרזה כתבה פעם יפה :
"התרופה היחידה למחלות של האהבה, היא אך ורק
עוד אהבה. "
לפני 5 שנים
הכי מלמעלה​(שולטת) - אמא תרזה ידעה בדיוק מה היא אומרת!

ואני בהחלט בונה על עירוי דם כזה בדיוק :)
לפני 5 שנים
Pray​(נשלט){הלואי היה} - כואב!
לפני 5 שנים
הכי מלמעלה​(שולטת) - נכון!

(זהו, הכל כבר בסדר..?! :-))
לפני 5 שנים
Pray​(נשלט){הלואי היה} - אצלי הכל היה תמיד בסדר.
פשוט די הופתעתי מהתגובה שלך ושל לקקן מזדמן, כי אני רק כתבתי שם על עצמי שאינני מתחבר לדברים פשוט כי לא נחשפתי לזה מעולם. אבל משום מה, בהתנהלות פזיזה וחוסר הבנת הנקרא גוניתי.
אני עדיין קורא אותך לעיתים קרובות, לרוב גם נהנה.
לפני 5 שנים
הכי מלמעלה​(שולטת) - זוכרת.
לא היה גינוי על מה שלא הבנת.
הייתה שם נימה אישית מאד שלך לגבי דברים.
אבל זה מאחורינו מותק.
ואני שמחה שאתה עדיין מבקר :)
לפני 5 שנים
Pray​(נשלט){הלואי היה} - יפה
לפני 5 שנים
daniel222​(אחר) - שולח חיבוק גדול
}{
לפני 5 שנים
הכי מלמעלה​(שולטת) - תודה מותק.
בחזרה.
לפני 5 שנים
סנופי השלישי​(אחר) - חברה, ליבי ליבי...
לפני 5 שנים
הכי מלמעלה​(שולטת) - גם ליבי.
מקווה שהכול הסתדר לך.

}{
לפני 5 שנים
tmptmptmp​(נשלט) - זה שזה לא קל לך , זה רק מראה מי ומה את }{
לפני 5 שנים
הכי מלמעלה​(שולטת) - אתה נהדר אתה.

}{
לפני 5 שנים
DanielaK​(שולטת){gio_a} - שולחת אליך חיבוק.
}{
לפני 5 שנים
הכי מלמעלה​(שולטת) - תודה יקירתי.
זה מרגיש כיף, החיבוק שלך.
לפני 5 שנים
Milonga​(שולטת) - ואני חושבת שזה טוב שהיה לך משהו טוב כזה. כי יש המוני אנשים שחיים להם בלי לדעת שזה בכלל אפשרי.
ולך - היה.
ויהיה עוד. :)

אוהבת.
לפני 5 שנים
הכי מלמעלה​(שולטת) - זה מזכיר לי:
I hold it true, whate'er befall;
I feel it, when I sorrow most;
'Tis better to have loved and lost
Than never to have loved at all.

נראה לי :)

גם אני. מאד }{
לפני 5 שנים
נסיכת הלילה​(שולטת) - יפה שלי
האהבה שלכם היא נדירה
אם לא היית כואבת, לא היית מי שאת
את שחררת מה שהיה צריך לשחרר
ויהיה לך עוד
את מושכת אליך אנשים נדירים כמעט כמוך
}{
לפני 5 שנים
הכי מלמעלה​(שולטת) - תודה אהובה.
אני מלאת תקווה.

}{
לפני 5 שנים
Aצועני​(אחר) - את משהו מיוחד באמת משיטת בספרות אחרות
חיבוקים והרבה


























































את משהו מיוחד באמת








לפני 5 שנים
teller - לבן אדם מנותק מחייך קשה להזדהות.
אבל אני יכול להגיד שאני מבין לליבך, אני מזדהה עם הכאב, נכון, לא חשתי את אותו דבר. אבל אני מזדהה.
סעמק אני מסבך במקום להגיד פשוט שאני איתך...
לפני 5 שנים
הכי מלמעלה​(שולטת) - מעריכה.
}{
לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י