בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומני מרלין

לא נרדמת בלילה. הגוף כואב. הגוף רוצה שיגאלו אותו מהכאב. שיקשרו אותו חזק ברצועות עור לקיר, למיטה, לתקרה. שישרטו אותו חזק. שינשכו את הבשר. שיירד דם מהנשיכות. שיצבטו חזק את הפטמות. שיחזקו את הקשר של רצועות העור. שיכאב יותר. הגוף צריך מענה לייסוריו. שהרצועות יכאיבו ויכאבו ויקרעו את הבשר וירגיעו את התשוקה הבוערת בתוכו. שימשכו חזק בשיער. שידיים ייגעו בו ויעברו על העור המשתוקק למגע זר, למגע לא מוכר.
הידיים יתנפלו על הגוף. לא יתנו לו מנוח. אווי כמה הגוף רוצה שיחדרו אליו. שייכנסו אליו. להרגיש זין עמוק עמוק וחזק חזק. שיזיינו את הגוף כמו שצריך. שידפקו אותו חזק וישרטו את הגב תוך כדי. העונג והכאב ישתלבו זה בזה.
לפני 10 שנים. 6 בנובמבר 2013 בשעה 12:40

יש רגעים שבהם אני ממש מתגעגעת אליך. שואלת את עצמי איך אתה, מה אתה עושה, מה אתה לובש. אם אתה חושב עליי לפעמים. כנראה שלא אדע. לא מפנטזת עליך יותר כי זה יכאב יותר מדי. לא חושבת על הלשון שלך. על חום הגוף שלך. על האהבה שלך אליי. על האהבה שלי אליך. ואז שומעת שיר שהקדשת לי, וגל חום ותשוקה מתעורר ועולה בי ואני שוב מתגעגעת. 

Citizen​(שולט) - להתגעגע זה טוב
תני לעצמך להתפרק
זה יעזור להתגבר מהר יותר .
לפחות לי זה עוזר . .
(())
לפני 10 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י