לפני 17 שנים. 10 ביוני 2006 בשעה 12:14
זה פוסט תודה, לומר תודה לכל אותם אנשים שחיזקו, ועדיין, את ידינו, בפרידה שלנו. ים של תודה. אתם מקסימים.
אנחנו שנינו חזקים, ויודעים להכיל כאב. אנחנו בסדר.
ים של תודה.
ועכשיו בואו נדבר על דברים אחרים, מצחיקים יותר.
מנסה לחשוב על משהו מצחיק, ומשום מה לא עולה לי בראש עכשיו.
חושב ........ חושב ........... חושב ...........
אה, מצאתי ......
יוסי בנאי. הוא תמיד הצחיק אותי האיש הזה.
בעצם זה לא מצחיק עכשיו...... בעצם זה כן. הוא מצחיק, גם עכשיו.
טוב נו, זה לא מספיק מצחיק עכשיו. אז נגיד הסרט: בן דודי וויני.
חה חה חה חה חה חה
זה ממש מצחיק. אחת הקומדיות היחידות שממש ממש, אבל ממש מצחיקות אותי.
עומדת לי מול העיניים, התמונה של עורך הדין, שיוצא מהביקתה, ויורה בינשוף. אויש..... זה מצחיק.
פאתטי קצת מה שאני עושה כאן.
אבל בואו נדבר על דברים אחרים. טוב ?
