סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומני מרלין

לא נרדמת בלילה. הגוף כואב. הגוף רוצה שיגאלו אותו מהכאב. שיקשרו אותו חזק ברצועות עור לקיר, למיטה, לתקרה. שישרטו אותו חזק. שינשכו את הבשר. שיירד דם מהנשיכות. שיצבטו חזק את הפטמות. שיחזקו את הקשר של רצועות העור. שיכאב יותר. הגוף צריך מענה לייסוריו. שהרצועות יכאיבו ויכאבו ויקרעו את הבשר וירגיעו את התשוקה הבוערת בתוכו. שימשכו חזק בשיער. שידיים ייגעו בו ויעברו על העור המשתוקק למגע זר, למגע לא מוכר.
הידיים יתנפלו על הגוף. לא יתנו לו מנוח. אווי כמה הגוף רוצה שיחדרו אליו. שייכנסו אליו. להרגיש זין עמוק עמוק וחזק חזק. שיזיינו את הגוף כמו שצריך. שידפקו אותו חזק וישרטו את הגב תוך כדי. העונג והכאב ישתלבו זה בזה.
לפני 10 שנים. 9 בדצמבר 2013 בשעה 23:24

אז הוא מדבר איתי וכותב לי ומגרה אותי ומרטיב אותי ומחרמן אותי כל כך

השיחות הן לא שיחות סקס מפורשות כמו שהיה לי איתו, עם האהוב

השיחות הן שיחות שמגרות את הדמיון ואת המחשבה (והשאלה) על מה עובר בדיוק עכשיו על הצד השני (ומה בדיוק הוא עושה עכשיו?)

זה הגבול הדק בין מותר לאסור וזה כל כך כל כך טוב הגבול הזה. המשחק הזה ביניהם

והוא מכיר אותי טוב ויודע עליי המון והוא חרמן והוא יודע שגם אני ואם הוא שואל אז אני עונה

ובסיטואציה אחרת כבר מזמן הוא היה מעיף לי סטירה, גורם לי לבקש עוד אחת, חונק אותי, מצליף בי בחגורה ומלמד אותי דברים שאני לא מכירה בעולם הזה

ותזמון זה הכל בחיים

ואני אוהבת אותו והוא מותק וכיף לי שיש לי אותו בחיים. בשיחות הרגילות שלנו וברגעים האלה שבהם הוא גורם לי לשלוח את ידי שמאלית לתוך התחתונים בזמן שידי הימנית ממשיכה לכתוב לו

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י