בוקר אור. לא עכשיו. עכשיו לא בוקר. קודם היה בוקר. הגיע נשלט. תחילת שנות השלושים לחייו. תפרן. עשה הסבה מקצועית והתחיל ללמוד משהו בתחום המדעי. לקח אותי במונית כי אין לו רכב וגם כסא לא יכל לרכוש. נאלצתי להשתמש בכסא של עבד אחר ולשים עליו סדין. אתם לא רוצים שלכל אחד מכם יהיה כסא משלו? לא מגעיל אתכם זיעה של עבד אחר? אין לכם כבוד להשפלה? כן, גם שם יש כבוד.
העיקר כתבו עלי שאני נצלנית, זונות.
הבחור חתיך. גבוה. כמו שאני אוהבת. ראה אותי. הסכים שאני כמו שתארתי את עצמי בפרופיל. והוא? שווה. רהוט. נאה. יוצא סיירת. עסק באבטחה. אבל דברים כבדים. תואר אקדמי וכן בעל מקצוע בתחום די קשה להצלחה. גבר גבר. לקח אותי ואת בעלי לבית קפה. שאל אם בעלי דו כי הוא סטרייט. הסברתי לו שמכבדים כל דבר. בעלי לא יגע בו. ישבנו. הבחור עבר הרבה בחיים. גבר אלפא. בית הקפה היה בשיפוצים. הלכנו לעוד אחד ליד. נחשו? גם בשיפוצים. אז נסענו לקפה אחר. אנחת רווחה! לא בשיפוצים. הזמנו אני ובעלי סלט גדול. ראיתי שהוא מביט בתפריט. קצת כבד עליו. אבל עמד בזה. כל הכבוד. לא קמצן. הזמנתי בירה ובעלי שתה מים. לא הגזמנו. כבוד לבחור שיצא שוב, גבר. בדקתי אותו בשירותים. אהבתי מה שמצאתי.
הגענו הביתה. בעלי עשה לו חקירה איומה. בלי לגעת. בלי להריח גרביים. ההשפלות המנטליות שאתם מחפשים לא מגיעות לקרסוליים של מה שהוא עושה תוך כמה דקות. בעלי מפרק אדם ונכנס לו לראש מהר מאד. הוא מפחיד. יכול מאד להצליח בתור שולט באתר. אולי הוא יכנס לכאן, כרגע זה לא אתגר בכלל בשבילו. נהנה לעזור לי לבחור את עבדי. מפרגן. אחרי שהבחור קצת נשבר, בעלי הפסיק. סה"כ אני הגבירה פה לא הוא. העבד שייך לי לא לו. עשיתי לו מה שאני עושה לנשלטים. לא אכתוב כאן מה. זה גופני. הרתיע אותו הכאב. הרתיע אותו שאני עושה את זה מכל הלב. שאני אוהבת להכאיב ולנשק לקרוע לגזרים ולאחות. הזין שלו לא עמד כי בעלי היה נוכח. קשה לו עם זה. יותר נכון, רך לו עם זה. בעלי הלך לחדר אחר. הכאבתי וגיריתי. שוב ושוב. זין נחמד. גבר לגמרי.
תוצאה סופית: הדלקתי אותו, יש כימיה אבל לא מינית. הלהיטות שלי להכאיב מצד אחד והמראה המכובד שלי כגברת לא מתאימים לו. הוא רוצה אשה קצת זנותית. אני זנותית במיטה אבל לא בתנהגות בחוץ. ליידי כזאת. שרשרת פנינים, בגדים מהודרים. ממש לא זנותית. אז זהו. נשאר ידידים כי הוא אחלה ואני גם, אבל לא יהיו פה יחסי שליטה
