לפני 10 שנים. 16 בפברואר 2014 בשעה 8:35
לפעמים נדמה
כי הרגלים שלך
נמשכות עד אין סוף.
מהשוקיים שמונחות על כתפי
ועד לכוס המגולח שלך.
לפעמים נדמה
כי הרגלים שלך,
שנמשכות עד אין סוף,
נועדו לדבר אחד בלבד,
למשוך אותי לתוכך.
זה בלוג סיכום
כל הכתוב כאן הוא על דעתי בלבד ונכתב לעצמי בלבד. כך או כך, מה שיש לי לומר לא חשוב ולא חכם.במחשבה שנייה (הראשונה, כמו פנקייק, אף פעם לא מצליחה) הפוסטים די מיותרים מרגע שנכתבו.
דעות מטומטמות, על נושאים בנליים.
בכלל, אין מה לקרוא פה.
סוג של סיכום. כמו פרס על מפעל חיים פאטתי