סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פינת המניה-דפרסיה

אם מי מכם זוכר את הפינה הסכיזופרנית- אני הייתי הבעלים שלה, עד שהגישה ל-"אחד ואחת" נסגרה לי לפתע פתאום.
אז עכשיו, לאחר שסיימתי לבכות על אובדן החשבון ההוא, הרי לכם פינה חדשה, על טהרת הכתיבה השוטפת.
(הפוסטים הראשונים עברו Copy-Paste מהפינה הסכיזופרנית. נא לא לזעוק "Plagiat!!" )
לפני 10 שנים. 22 בפברואר 2014 בשעה 18:16

[יאי! הפוסט הראשון מאז פתיחת החשבון החדש! {שזה קרה לפני כארבע שעות<שזה ממש לא הרבה(סוגריים בתוך סוגריים בתוך סוגריים בתוך סוגריים)>}

עצרה אותי מאבטחת חביבה בתחנת הרכבת בתל אביב.
סבידור מרכז, אם זה באמת משנה.
הסתבר, שהיתה לי בתיק "סכין תקיפה". בחיי, ככה היא קראה לזה- סכין תקיפה.
ואני אפילו לא זכרתי למה היא הייתה בתיק.
לא זכרתי כמעט את עצם קיומה.
מדובר בסכין מתקפלת, באורך של 8-9 ס"מ [*גיחוך-צחקוק פרוידיאני מעזרת הנשים*]
סכין  זולה.
סכין מצ'וקמקת.
סכין מכוערת.
סכין שקניתי בתחנה המרכזית בירושלים, לפני שש שנים, והאל לבדו זוכר למה.
תקיפה? באמת? אני?
(טוב, אולי בעצם כן, אבל להם אין דרך לדעת את זה...)

אבל את מכונת השיקוף כל זה לא מעניין, וגם לא את המבאטחת, ששמה שמור במערכת, ואני מעוכב אחר כבוד עד להגעת המשטרה.
"מעוכב". מילה מעניינת. זו בעצם מילה נרדפת ל"עצור", רק בלי אזיקים ותיק פלילי.
ואשב לי כמחצית השעה ליד המאבטחת, כמו אחרון הבטלנים.

הכרתי את רזי עבודת מאבטח המעברים בתחנה, שכוללים בעיקר בהיה במסך השיקוף ואחזקת אקדח מעוך על החגורה.
היא הכירה את רזי עבודתי, שלא נפרטם מטעמים ברורים, שכוללים בעיקר בהיה במסך מסוג אחר ואחזקת מכשיר אחר במקום אחר.
דיברנו.
התיידדנו.
היה מצחיק.
היא הייתה אפילו חמודה.
(תסמונת שטוקהולם במלוא הדרה, או מציאות ישראלית מסקרנת?)

ויגיעו השוטרים.
הסכין הוחרמה.
ידיים נלחצו.
השוטרים הלכו.
חיוכים מבוישים מעט חויכו.
טלפונים הוחלפו.

המאבטחת מתקשרת (!) באותו ערב. שואלת איך הייתה הנסיעה. סיפרתי לה בעצבים רבים על איך שעיכבה אותי איזו מאבטחת בכניסה לתחנה. סיפרתי לה גם שהמאבטחת הזאת הייתה מאוד נחמדה ומתוקה.
היא שאלה אותי, חצי בצחוק חצי ברצינות, אם הייתי 'עושה טובה' למאבטחת ההיא.
(אציין רק שאני שונא את הביטוי 'לעשות טובה' בהקשר כזה, אבל היא עושה פה MOVE רציני, ואני מחוייב לזרום.)
אני עונה שהייתי חושב על זה.

היא מצחקקת, שיחה קלילה עוד כמה דקות וקובעים לדבר בהמשך.
כמה שיחות מובילות לדייט שלא מוביל לכלום.
רק נשיקה מאולצת בסוף.

כל זה כי נחרדתי לגלות שכמה שהיא חמודה , ככה היא רדודה.

ציפיתם לסוף אחר? קינקי ולוהט?
גם אני.

בברכה,
Life sucks, but you are the one that swallows.



Episode​(לא בעסק) -
LOL, אתה כותב מצויין. באמת.
אני פשוט מרחמת על המקלדת שעומדת להשרף.
לפני 10 שנים
נולי - משעשע קלות.
כתיבה טובה.
(בשעות כאלו, כמו באחרות, אני לקונית מאוד)
N
לפני 10 שנים
טרוריסט חמוש באננס ארבע שנים ארבע שנים ... -
סליחה אבל... רמיסת זכויותך כאזרח וטימטום המערכת (והמאבטחת) לא ממש מעניין אותך ?

ומה ציפית ממאבטחת שכזאת ? לאינטיליגנציה מפותחת ויכולת חיבור עצמאית של יותר ממשפט אחד ברבע שעה ?


סטוקהולם חזק חביבי, חזק ביותר.


עלה והצלח והימנע ממגע עם הממסד ככל שתוכל

אני




לפני 10 שנים
ברי הצעיר - זה נהדר, השילוב בין הכינוי שלך לנושא השיחה... :P

בכל מקרה, לא, לא הרגשתי שזכותי כאזרח נרמסת. בסופו של דבר יש איזה שהם כללים- דביליים ככל שיהיו- שנאכפים.
עפ"י החוק, אסור לי להוציא מחוץ לביתי סכין עם להב ננעל, בשום אורך שהוא, ללא סיבה מקצועית.
מחורבן, מגעיל, אפילו מקומם- אבל חוקי.

ולגבי המאבטחת- היא הייתה נהדרת בשיחתנו בתחנת הרכבת. חי נפשי!
וזו גם הייתה הסיבה שכל כך הופתעתי בדייט: המרחק בין שתי הגרסאות שלה היה עצום.
עם זאת, אתה צודק-בירת שבדיה אכן הייתה מעורבת פה.
לפני 10 שנים
Mary Jane - משעשע (:
לפני 10 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י