בכל ערבי רביעי, יש שעה שהיא לגמרי שלי, השעה של הסדרה הסקסית ביותר בטלוויזיה "ישנן בנות"
או בשמה המקורי The L Word. הגיבורות הן חבורה של לסביות יפות, חכמות ושנונות, שכאילו יצאו מקטלוג בגדי הים של בלייזר, רק כדי להוציא לכולנו את העיניים ולומר לנו "נה נה נה נה - כמונו יש רק בפנטזיות".
***
אני זוכרת את הפעם הראשונה שהייתי עם אשה. זה היה ונילי לחלוטין ומפתיע לחלוטין. למחרת קמתי בהיסטריה. אחרי כל כך הרבה גמירות, הייתי בטוחה שאין דרך חזרה לעולם הגברים ושיננתי לעצמי כמו במדיטציית אום מטורפת:"אני לסבית - אלוהים, אני לסבית". אלוהים, כמה אני שמחה שלא בחלתי גם באהבתי לגברים.
****
בניגוד לסדרה, לסביות עבריות לא ממש אוהבות להסתובב בחבורות. פשוט כי סביר שהחברה שלך עברה את חצי מהחבורה בשלב זה או אחר. לא נורא, אבל גם לא ממש נעים.
***
בניגוד למקומות הבילוי הסקסיים של הלסביות בסדרה, מקומות הבילוי של הלסביות העבריות נראים כאילו היו בעבר מחסן לאחסון גרוטאות, שעבר הסבה לתא לחץ מודרני. ולמי שמפחדת מצילומים ושיקופי ריאה - דלגי על קופת חולים וכנסי ישר למינרווה. שיקוף ריאות כזה עוד לא עשו לך בחיים.
***
בפרק הנוכחי הבנות מפזרות את אפרה של דיינה, חברתן הטובה, הספורטאית והכוסית שמתה מסרטן. הרבה בכי ופלאשבקים. הן נפגשות בבקתה שבה דיינה התמזמזה עם אשה בפעם הראשונה ואז יוצאות למסע לנהר, לפזר את האפר. כשאמות אני רוצה שישמיעו את השיר "בראשית" בביצוע שרון עזריה ואחר כך שיעשו לי את המסיבה של הלייף טיים. לא לשכוח באקרדי בריזר.
***
במחצית את מתקשרת אליי לספר כמה המשחק נפלא וכמה את נהנית. אני לא מצליחה להתיק את מבטי מהטלוויזיה. אני מתארת לך מה קורה בפרק ולבסוף את נשברת ומחליפה ערוץ. נורא מצחיק לראות ביחד טלוויזיה בטלפון.
****
בת' וטינה, הזוג שלא מפסיק להפרד ולחזור, מסיימות את הפרק בבכי שמסתיים בנשיקה צרפתית לוהטת. גם אני רוצה להתנשק כך כשאני בוכה. חוסך המון טישו.
****
שדות תות לנצח, היי זה בעצם שיר לסבי כזה, לא?
לפני 17 שנים. 21 ביוני 2006 בשעה 20:19
