טוב. אני חוזר לשיגרה, למרות שלא נגמר שם, עושה רושם, שעקב המפלה הצבאית שספגנו, נשלם מחיר מדיני כבד, ויהיה בסדר עם אותו חייל.
ולעניינים שבשיגרה.
החלטתי לפטר את מנהל הפיתוח העיסקי שלי. שיקוליי לפיטורו, הם שזה לא עסק בכלל, ואני לא עובד פה. זה הכל פה רק בשביל הכיף.
המסקנות שלי, הנובעות גם, במידה רבה, מאלה שישבו לידי בשולחן שהשארתי, ונתנו לי עצות טובות.
החלטתי להוסיף פה שני שולחנות נוספים בלבד, ולהפוך את השטח הריק הנותר, לערוגות פרחים. מהות המקום תהייה מעכשיו, לא בית קפה הומה אדם, ובטח שלא פאב סואן. מהות המקום תהייה, חום ואהבה. רגשות, חיבה, תמיכה. הכל כמובן יהיה פה אינטימי ואישי. ואפילו אם יבואו הרבה אנשים. אני אקפיד להיות שם בשבילם, ולתת להם צומי, לחבק אותם, וגם שהם יחבקו אותי.
אנחנו נהייה פה אחד בשביל השני. בשביל האיכות, בשביל הקירבה.
ויהיו פה גם אורחים, וגם אליהם נתייחס.
יהיה פה תור בחוץ, כי יש מעט שולחנות. אבל יהיה כיף בפנים. לי, ולחברים שלי. ולאורחים, שאולי גם יהיו חברים עוד מעט.
אולי לא נעשה הרבה רייטינג. אבל אנחנו לא עובדים בשביל אף אחד פה. באים לפה להנות בכלל.
והשכר דירה: 150 שקל לשנה. ואני משלם אותו בכל מקרה בלי קשר לבלוג.
ברוכים הנמצאים, חברים שלי. וגם אורחים פה ברוכים הבאים, לבלוג במתכונתו החדשה.
לפני 17 שנים. 25 ביוני 2006 בשעה 23:03
