עם הקול שלה, זאת שחודרת לנשמה. קוראים לה שרון עזריה ובפעם הראשונה שראיתי אותה היא עמדה על במה באחד מהפסטיבלים ה"רוחניים" ושרה את "בראשית", כשיר חימום למישהו.
בחורה קטנה עם קול עצום, ששבתה אותי ברגע. איך שהיא נעה, איך שהיא עשתה אהבה עם הקהל עם קול כמו אלף זרועות ענוגות. מאז חיפשתי את השירים שלה בכל מקום אפשרי, שילטפו אותי גם בבית.
יש לי שני שמות קבועים לחיפוש בקאזה (פרט למזדמנים רבים). הראשון הוא שמה של שרון והשני הוא שמה של Jamie lewisהעוצמתית, ששירה Impress Me הוא שיר שליטה אולטימטיבי בעיניי וגם כשאני הכי עצובה הוא משמח אותי ברגע ומרקיד אותי על הכיסא. אני תמיד מקווה שאמצא ביצועים שלהן לשירים נוספים וכמעט תמיד לא מוצאת דבר.
באחד הפוסטים שלי מהשבוע שעבר כתבתי משהו על שרון עזריה וקיבלתי תגובה מחברה שסיפרה לי שיש לה את הדיסק שלה. היום היא הביאה לי אותו ושימחה לי את האוזן. אני מקשיבה לשירים שלה שלא הכרתי, מעונגת, והיא לוחשת לי סודות על מי שהיא. אני מכירה אותה לאט לאט, כמעט כמו שמכירים מאהבת חדשה.
קיבלתי את הדיסק בלי עטיפה, כך שאין לי מושג אם היא גם כתבה את המילים לרב השירים בעצמה, אבל הנה לדוגמא מילים של שיר אחד:
עכשיו זה הזמן
עכשיו אולי זה הזמן להתעטף בסמרטוטים
לקחת את לבי המתענג בכאב וללכת,
שאיש לא ידע לאן, איש לא ידע לאן.
חשבתי, אולי עכשיו זה הזמן
לצאת החוצה מדעתי,
להכנס פנימה לעצמי,
להפרד, להתחבר,
בחלום להתפזר,
שאיש לא ידע לאן, איש לא ידע לאן..
הזמן שלנו פה הוא קצר ולא ידוע,
כדאי שניקח אותו ונעשה בו משהו טוב.
הזמן שלנו פה הוא קצר ולא בטוח,
כדאי שנבין את זה ונלמד איך לאהוב.
עכשיו אולי זה הזמן לעזוב הכל
בלי לומר מילה,
לחמוק לשקט מן הדלת האחורית
וללכת שאיש לא ידע לאן, איש לא ידע לאן.
חשבתי, אולי עכשיו זה הזמן
להיות מה שאני לחיות את חיי בשקט
להעזב אל נפשי הרחק מכאן,
שאיש לא ידע לאן, איש לא ידע לאן
הזמן שלנו פה הוא קצר ולא ידוע,
כדאי שניקח אותו ונעשה בו משהו טוב.
הזמן שלנו פה הוא קצר ולא בטוח,
כדאי שנבין את זה ונלמד איך לאהוב...
אבל עכשיו - זה הזמן
לאהוב את עצמי מאושרת
אוי אוי
עכשיו, כל רגע זה הרגע
להזדמנות שלא חוזרת.
הזמן שלנו פה הוא קצר ולא ידוע,
כדאי שניקח אותו ונעשה בו משהו טוב.
הזמן שלנו פה הוא קצר ולא בטוח,
כדאי שנבין את זה ונלמד איך לאהוב.
לפני 17 שנים. 29 ביוני 2006 בשעה 22:10
