סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

זה בלוג סיכום

כל הכתוב כאן הוא על דעתי בלבד ונכתב לעצמי בלבד. כך או כך, מה שיש לי לומר לא חשוב ולא חכם.
במחשבה שנייה (הראשונה, כמו פנקייק, אף פעם לא מצליחה) הפוסטים די מיותרים מרגע שנכתבו.
דעות מטומטמות, על נושאים בנליים.
בכלל, אין מה לקרוא פה.
סוג של סיכום. כמו פרס על מפעל חיים פאטתי
לפני 9 שנים. 4 באוגוסט 2014 בשעה 6:37

פרק שישי

אני מביט בך, סמוקה ומיוזעת, יודע שעד מתקרבת לקצה. משיכה חזקה בשיער, ראשך נמשך לאחור, מותח את צווארך. אני מחייך ומזכיר לך "את צריכה לבקש לפני שאת גומרת" וממשיך לדפוק אותך בתנועות מהירות וחזקות יותר, שמטלטלות את כל גופך.

שדייך, שתלויים תחתייך, מטלטלים לכל עבר, הכוס שלך רטוב ונפוח, מלא בי, וזעקת סיפוק מתחילה לעלות מבטנך לכיוון הגרון. את נלחמת בגל שעומד לשטוף אותך ובבהילות ממלמלת – עכשיו! בבקשה עכשיו! אני חייבת לגמור! בבקשה!!

 

פרק שביעי (מהדורה מוקדמת לבקשת הקהל)

אני שולף את הזין מתוכך. רטוב מנוזליך, חם מחום הכוס שלך. זעקת תסכול מבליטה את הורידים בצווארך. אני מניף את ידי ומוריד אותה בחבטה על שפתי הכוס הנפוחות והרטובות. חבטה שמשמיעה צליל של מכה על משטח רטוב וגורמת לך לעמוד על קצות אצבעותיך.

אמרתי לא לזוז! אני גוער בך ושוב מצליף בכוס שלך, חזק יותר. את מנסה לעמוד ללא תנועה כשאני ממשיך להצליף.

אני מביט אליך בחיוך. רוצה לגמור?

ואת, עם דמעות שזולגות ללא שליטה מעיניך ממלמלת שוב כן, בבקשה תן לי לגמור!

אני מכוון את עצמי לתוכך ובדחיפה אחת חודר שוב לתוך הווייתך הרטובה והחמה. אל תגמרי!

 

המשך.....?

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י