קיר מחשבות

יש משהו משפיל בלאונן מול אחרים.

לא אוננות מתוך מודעות לקהל הצופה, כזו שאני גם חושב על איך אני נראה תוך כדי.

לא אוננות שאני דואג שהקוביות בבטן יבלטו.

אוננות משחררת.

אוננות שמחברת אותי לצד הנשי שלי.

אוננות שמחברת אותי לצד הנשלט, המתמסר.

לשכב על הרצפה מולה.

לחפש בתוכי את נק' הג'י.

לחפור בתוכי עוד ועוד.

לייבב.

לגנוח.

ליילל.

לרצות עוד. 

לרטוט על הרצפה.

להיות מתוסכל כי אני כ"כ קרוב, אבל לא מצליח להגיע.

לפרפר עם הרגליים שהיא מושכת בחבל.

עוצרת את האויר.

מקרבת את השיא.

ואז משחררת.

מרחיקה אותי שוב מהשיא המיוחל.

לגנוח.

ליבב.

בלי לחשוב איך זה נשמע.

לילל "אני רוצה לגמור".

להתחנן לזה.

לנוע על הרצפה בלי לחשוב איך זה נראה.

לפסק רגליים.

לסגור רגליים.

להרים את הטוסיק.

להוריד אותו.

לחפש את הדרך לקצה.

להוציא מפי קולות שלרוב מיוחסים למין הנשי.

לרצות את זה כל כך ולעשות הכל כדי להגיע לשם, בלי לחשוש איך זה נראה.

להיות מושפלת מולה, להיות זונה של החשקים של עצמי.

להתחנן לעזרה.

לראות אותה מחייכת בעודה צופה בי.

משועשעת מהשרמוטה ששוכבת מולה.

משועשעת מחוסר האונים.

משועשעת ויודעת, שרק אם תבחר לקחת את הענינים לידיה היא תוכל להביא אותי לנק' הזו, שאני כל כך קרוב אליה, אבל כל כך רחוק.

.....

.....

להיות שרועה לרגליה.

מרוחה בנוזלי גופי.

לרעוד בכל גופי.

לחבק אותה בהערצה.

לחבק אותה בלי יכולת לעזוב.

להודות לה שלקחה אותי לשם.

ולא לרצות לעזוב.