לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הקולוסיאום הפרטי שלי

לפני 4 שנים. ראשון, 19 באוקטובר 2014, בשעה 21:00

 

 

אה. 

הוא יהיה ביקורתי. ושופט. ויעיר הערות נבזיות. אמיתיות וגם כאלה שלא. 

זה למקרה שחשבת שהוא יהיה אוהד. 

הקהל.   

 

***  

ואחרי שהגב שלו השמיע קולות השתנקות עם רצפה. והיה קר. ואחרי שהוא שכב פרקדן וכפות הרגליים שלי אחזו חזק בצידי הבטן. זה לא עזר. הוא עדיין זז. ואחרי שנוצרו סימנים יפהפיים על חלקים נבחרים ממנו, ואני נשמתי חזק. ואחרי שהוא ליקק וכאב. חטף וחובק. נמעך ולוטף. הוא גם דיבר. ועל סיגריה של רגע לפני מציאות, הסתכלתי לו עמוק לתוך העיניים וסיפרתי לו מה הולך לקרות.

הוא כמעט ולא נשם.  

 

בקרוב

ממש.

gamVgam​(אחר){גם וגם} - סופי?
לאחר הגהה?
(סתם כי באתי להגיב ויצאתי בבעיטה לפני דקה)

אז אני מבין שזה רק הפרומו.


פסססס. הקהל של הפועל סכנין עכשיו בכותרות.
לפני 4 שנים
הכי מלמעלה​(שולטת) - סופי סופי.
(כלובי אשם :D...)

וכן. בעיטות זה פרומו של אושר :)
לפני 4 שנים
Milonga​(שולטת) - לא מת? בדקת? היו סימני חיים מובהקים?
זקוקה לדעה נוספת?
אני כאן, את יודעת.

חיה רעה שלי. }}{{
לפני 4 שנים
הכי מלמעלה​(שולטת) - מובהקים.
עם הבזקים בעיניים :)

ויודעת אהובתי.
}}}{{{
לפני 4 שנים
Honeyfinger​(אחרת) - נו נו ... מגרגר לחלוטין
לפני 4 שנים
הכי מלמעלה​(שולטת) - :)
}}}}{{{
לפני 4 שנים
לכלוב נולדתי​(נשלט){ק} - עילאי
לפני 4 שנים
הכי מלמעלה​(שולטת) - נכון :)
לפני 4 שנים
פנקס הקטן​(נשלט) - מה שנקרא בשביל לחלום צריך לישון :
לפני 4 שנים
הכי מלמעלה​(שולטת) - נהדר שאתה בחיים פנקס :))
לפני 4 שנים
נשרף בלהבה​(לא בעסק) - סשנים עם קהל... כיף :)
לפני 4 שנים
הכי מלמעלה​(שולטת) - משפיל.
יאמי.
לפני 4 שנים
הדורבנים​(נשלט) - איך היה בסוף?
לפני 4 שנים
הכי מלמעלה​(שולטת) - איזה סוף? איזה?
אצלי זה תמיד אמצע. כזה שנמשך.
ועוד מעט,
ממש.
החיים הפריעו קצת בדרך :))
לפני 4 שנים
הדורבנים​(נשלט) - החיים זה מה שקורה לך כשאת עסוקה בלחדור למישהו מאחורה עם סטרפ...
(ג'ון לנון ברגע של פכחון...)
לפני 4 שנים
הכי מלמעלה​(שולטת) - מול קהל!!
(הכי הכי ברגע של אושר..)
לפני 4 שנים
נשרף בלהבה​(לא בעסק) - יכול להעיד שגם מהצד השני זה הכי רגע של אושר. למרות שעברו כבר כמה שנים, עדיין זוכר את זה טוב (ולא רק אני) :)
לפני 4 שנים
הכי מלמעלה​(שולטת) - וזה נפלא.
באמת של הדבר, כולנו פה בשביל סיפוק צרכים הדדיים.
זה מוכרח להיות ככה.
כמעט תמיד.
לפני 4 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י