צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הקולוסיאום הפרטי שלי

לפני 4 שנים. שבת, 20 בדצמבר 2014, בשעה 13:12

 

 

כבר כמעט תשע בערב, רגל אחת שלי מונחת עליה ברכושניות. ורגל שנייה מקופלת תחתיי. חמישה נוספים יושבים בתנוחות שונות על ספות ושמיכות, ברקע מרצד אחד הקטעים האהובים עלי בסדרה "זרה". הוא מתאר לה במילים קשות :"אך הנער, שוב סירב לצעוק". הם מסיטים מבט, חלקם. מתחיל דיון הזוי על הצלפות וחתיכות של עור. בחוץ רוח שורקת, אני כמעט ושומעת אשכוליות נופלות על אדמה של גינה חשופה ועוצמת עיניים.

כמו בהילוך איטי אני מבחינה ביד מהוססת של בעל העיניים הכחולות נשלחת אל צווארו של ק'. אני מנסה לחבר שאריות של מחשבות ומבינה שהשניים האלה סטרייטים בעליל. יש אווירה בלתי סטרייטית בחלל החדר, ואני מחייכת אליו. הגבוה מתיישב לידי ומבקש זמן איכות עם כף הרגל שלי. לי יש תוכניות אחרות.

כולנו מרחפים ברמה כזו או אחרת. הזוג שהגיע יחד כבר מתחיל להתגפף. כל יצור נושם בחדר משדר חרמנות חייתית ובריאה. אני מפשילה חולצה, מניחה את הסיגריה בזווית הפה, ומורידה שני ראשים, אחד גבוה עם קרחת בוהקת , ואחת עם שיער שחור וארוך.

לתוכי.

ידיים נשלחות מכל עבר, לשונות מתערבבים. ערימת בגדים על קצה של ספה תספר סיפור נהדר בעוד כמה שעות. מכות לא יעזרו לה לשתוק..

סתומי בלומי פורסת שמיכה עבה על רצפה קפואה, מושיטה לי קיין מעץ בעל ידית אדומה, יורדת על ארבע, ומורידה את הראש. האוויר מחשמל. ואני מבקשת במילים ספורות מאותו אחד גבוה וקירח בעל מילים כמו זמן איכות, לרדת לאותה התנוחה. פעם אחת מספיקה,הוא חושף פלג גוף עליון שרירי, ותחת עגלגל וחטוב. אני מתחילה להרגיש את אותם כדורי חום נעימים מתחילים להתפזר בחלל הבטן. הוא סופר בשבילה והבחורה המגופפת מכסה את העיניים שלה. היא רועדת, והפה שלה פעור. אני מסיטה לה את הידיים מעל הפנים, מקימה אותה ומניחה לה ביד את הקיין. "20, קדימה, את!" היא לא מצליחה להוציא אוויר מהפה. ומצליפה חלש מדי. אני מדליקה מזגן על חום אימים. הגבוה כבר רועד ואני רואה את העדות לכך בזין המתכווץ שלו. "תתפשטי, ותחברי לזוג על הרצפה". אני מקבלת אישור עיניים מבן הזוג שלה, והיא עומדת בגבורה בעשרים קשות במיוחד. היא מטפטפת ואני מאושרת. שתיהן יחד סופרות לגבוה. הוא לא מצייץ ובגב שלו מתגלים בקיעים מדממים. שוט זנבות אכזרי יוצא אחר כבוד, ואז הוא מתחיל לצרוח. ב48 זה נגמר. או התחיל, תלוי על מה אנחנו מדברים. אני מעבירה מגבון ספוג אלכוהול על התחת שלו. יש יותר מדי דם סביבנו. סתומי בלומי מטביעה את השלישייה בדמעות שלה. היא בוכה עם קול. היא בוכה עם פרצופים. היא נאנקת. אני מרכיבה סטרפאון וורוד על המותניים שלי, ומזיינת אותה עד שהמבט שלה הולך לראות אם איבוד הוא מקום נעים להיות בו.

מסתבר שזה מקום נפלא.

אני מתענגת על לשונות שעושים בי ולי נעים. והאוהבת נשים שלי מדברת איתי עם העיניים. היא יודעת מה עוד יקרה הערב. דיברנו על זה כשהיד שלי בוטשת לה ברחם. הקרביים שלה רועדים. והכוס שלה מספר אחרת. עוד רגע ואני אבחר אחד אכזרי מספיק לזיין אותה. מולי. עוד רגע אני אלפף את השיער שלה סביב היד שלי כשזין שמחובר לגוף של גבר ישפד את החורים שהיא בלי רחמים. עוד רגע ועל הצוואר שלה יסגרו ידיים של אנשים שונים.

עוד רגע שעבר ברגע.

ואז היו שניים על ספה של שתיים מתנשקים. בהיסוס מה בהתחלה, ואז בלהט מטורף של משהו שנעשה בפעם הראשונה. זה מרגש את כולנו. ואני מצמידה להם את הידיים, נותנת להם לנשום לשנייונת כשאני מסמנת להם להתפשט, זה קורה באבחה אחת. 

הכל.

עירבוביא מהממת של גופות מונחת סביבי. גופות ואדים של תשוקה. ברגע של צחוק בלתי נשלט אני מבינה שלא רק כמה טוב שיש כאלה חברים. אלא בעיקר העובדה המדהימה שהם מגיעים בכל מיני צבעים.

וגם צורות.

תאמינו לי

בדקתי. :)

 

 

 

 

Aצועני​(אחר) - איזה בלאגן מסודר
שאפו לך
לפני 4 שנים
הכי מלמעלה​(שולטת) - }}{{
לפני 4 שנים
סנופי השלישי​(אחר) - את גורמת לי לאבד מילים....
את פשוט גורמת לי להישאר ככה, בלי מילים.
ואוווו ושוב ואוווווו!
הרטבתי.
לפני 4 שנים
הכי מלמעלה​(שולטת) - :)
איבוד של מילים הוא לא
מקום כזהההה נפלא..

}{
לפני 4 שנים
סנופי השלישי​(אחר) - קראתי שוב מההתחלה...
את פשוט אלילה..
לפני 4 שנים
Milonga​(שולטת) - או-הו,
battle scenes מרהיבות ממש!:)
למרות שבשביל הרמה שלך, אין מספיק דם בפריים. :))

אכן, מזמן לא דיברנו, ונכנסו גיבורים חדשים לסדרה הזאת.
אני רוצה את ה"בפרקים קודמים" השבוע, טוב?:)
}{
לפני 4 שנים
הכי מלמעלה​(שולטת) - היה. כמעט מספיק.

חדשים וישנים. השבוע. מבטיחה.
וכל זה אחותי, עם ע' אחת!!

}}{{
לפני 4 שנים
Milonga​(שולטת) - :))
עד שהבנתי מה זה "ע' אחת" עברו איזה 42 שניות....
אבל בסוף הצלחתי.

מרשים ביותר, ממוש, מרשים ביותר! :)
לפני 4 שנים
הכי מלמעלה​(שולטת) - כפרעלייך }{
זה ככ לא בסוף..
הימרתי על יותר :))

לפני 4 שנים
סקרנות מאוחרת​(נשלטת) - "עד שהמבט שלה הולך לראות אם איבוד הוא מקום נעים להיות בו."
איזה משפט מקסים, ממש סיפור בפני עצמו :)

ובכלל פוסט מלאאאא
בצבעים, צורות
שהידיים שלך
במילים ואותיות
מגרה ומדהים מציירות

חג שמח:)
לפני 4 שנים
הכי מלמעלה​(שולטת) - לפעמים, כשהיא חוזרת משם היא מספרת לי שכבר יש שם ספה, ושולחן אוכל עגול.
מדי פעם היא מוסיפה מפה חדשה, או תמונה לקיר.
זה היה מחייך את השפתיים שלי בהתחלה. עכשיו את הלב.

ותודה.
חג מואר ולוהט :)
לפני 4 שנים
Breaker - אני מזהה ביצוע של הצעת ייעול שלי אי שם בפוסט.
גאדמיט אפ טאון גירל, את ממש הארדקור.
לפני 4 שנים
הכי מלמעלה​(שולטת) - הארדקור בלי תכנונים. זה כל הכיף :)
לפני 4 שנים
הרועה הבודד38​(מתחלף) - וואו מעניין מאד ונשמע יותר כמו פנטזיה מאשר מציאות
לפני 4 שנים
הכי מלמעלה​(שולטת) - יעבור לך :)
לפני 4 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י