סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומני מרלין

לא נרדמת בלילה. הגוף כואב. הגוף רוצה שיגאלו אותו מהכאב. שיקשרו אותו חזק ברצועות עור לקיר, למיטה, לתקרה. שישרטו אותו חזק. שינשכו את הבשר. שיירד דם מהנשיכות. שיצבטו חזק את הפטמות. שיחזקו את הקשר של רצועות העור. שיכאב יותר. הגוף צריך מענה לייסוריו. שהרצועות יכאיבו ויכאבו ויקרעו את הבשר וירגיעו את התשוקה הבוערת בתוכו. שימשכו חזק בשיער. שידיים ייגעו בו ויעברו על העור המשתוקק למגע זר, למגע לא מוכר.
הידיים יתנפלו על הגוף. לא יתנו לו מנוח. אווי כמה הגוף רוצה שיחדרו אליו. שייכנסו אליו. להרגיש זין עמוק עמוק וחזק חזק. שיזיינו את הגוף כמו שצריך. שידפקו אותו חזק וישרטו את הגב תוך כדי. העונג והכאב ישתלבו זה בזה.
לפני 9 שנים. 23 בדצמבר 2014 בשעה 1:17

והרגשתי שאיבדתי את דרכי אז חדלתי לכתוב. הלילה הקשה הזה הכריע אותי. אני אוהבת ושונאת אותו ביחד. הטירוף הזה של התשוקה בוער בי ולא נותן לי מנוח. ושוב חזרתי לספור ימים ללא סקס. נזכרת בפעמים שקשר אותי ותוהה אם זה יקרה שוב. אוהבת כל כך להיות ככה שלו אבל רוצה כל כך לקשור אותו ולהפוך גם אותו ככה לשלי. הוא לא. אני טיפוס של גם וגם. בכל כך הרבה תחומים בחיים. הוא או שחור או לבן. אני רוצה הכל אבל איבדתי אנרגיה. התחשק לי לטרוף את כל הגברים בעולם אבל החיים צחקו לי בפנים והביאו אותו אליי ובא לי לקשור אותו אליי, לעשות בו כרצוני ושהוא יבקש ממני עוד ועוד. בא לי לזיין אותו כל יום כל הזמן עם הפסקות.  אם רק היה מטורף עליי כמו שאני עליו. 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י