בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

Mary's

לפני 4 שנים. ראשון, 25 בינואר 2015, בשעה 22:43

 

 

 

ג'יין מטפסת במדרגות הבניין. רוחה טובה עליה, בידה שקית עם נעליים חדשות, נעליים גבוהות, ובראשה מפזזות מחשבות על כך שתמו ימי הגמדות שלה - לא עוד 167 ס"מ. איכס, 167. שכנתה מן הקומה התחתונה עוצרת אותה.

"ג'יין!"

"ויקי!"

"מה העניינים? בואי, כנסי רגע"

אולי זו העת לציין שויקי, שלטענתה מוצאת פרנסתה כמודליסטית ערום לציירת, היא אישה שקשה מאוד להתרכז בדבריה, כלומר, אפשר, אבל בכל הפמיניזם שניתן לגייס, לא קל, כי - בפשטות - החזה שלה...גדול כל כך. והוא תמיד נתון בגופיות קטנות, רפויות, מיותרות...ישנם גם חשדות מבוססים למדי, מוצקים למדי, ואף ישנו יסוד סביר, סביר מאוד, כי היא מארחת גברים בדירתה. כלומר, בתשלום. אבל רק בלילות. ולא בכל לילה. סביב דלת הכניסה שלה תלויות דרך קבע מספר תמונות בגוונים עזים, כמה עציצים מטפסים, שטיחים וחתולה להשלמת האוירה, ובכלל, נדמה שהאישיות שלה לא עוצרת בדירתה אלא שולחת שלוחות בטבעיות גמורה למסדרון, אשר לא כמו שאר המסדרונות, יש מי שמהרהר בו.

"אני מזכירה לך, כפרה, שלא שילמתם וועד בית כבר חודשיים" אומרת ויקי, ראש וועד הבית.

"אה. כמה צריך לשלם?"

"80"

"בטח"

"ועוד דבר, ג'יין" מוסיפה ויקי. "בואי איתי רגע לחדר הזה. מה את רואה כאן?" היא מצביעה על חלל החדר. ג'יין מבולבלת. מה היא רואה, מה היא רואה? אסופה של חפצים שרויים בערבוביה, יותר מדי חפצים, תמונות תלויות בכל מקום, לו החדר היה מסוגל לפצות פיו ולהשמיע את קולו ככל הנראה היה מצהיר על עקה בחזה, וכמו כן כל מיני דברים שמוטב להם לעבור לגלגול הבא, מגזינים מצהיבים, וילונות ישנים תלויים ברישול על דלת ארון פעורה ממנה מגיח הכאוס בהתגלמותו, בובות קטנות מחרסינה על ראש הארון, לצדן בובות גדולות מחרסינה, מצעי מיטה בצבע כתום, מכל הצבעים - כתום, ועוד ועוד, הכל נתון באי סדר אשר היה מעודד התקף אפילפטי אצל רגישים לעניין.

"אני רואה..." פותחת ג'יין.

"כן?"

"מיטה?"

"כאן אני ישנה" מצהירה ויקי בדרמטיות לא ברורה.

"הבנתי"

"בדיוק מעל לדירה שלכם" היא מוסיפה.

"מגניב"

"אל תיעלבי מאמי" קולה של ויקי הולך וצונח, "אבל בלילות אני שומעת קולות מהדירה שלכם"

"איזה קולות?"

"קולות משונים, חריקות, גירודים..."

"מה..."

"חריקות, גירודים"

"אמממ"

"אולי זה החתול שלכם?" לוחשת.

"לא נראה לי...החדר שלך ממוקם בדיוק מעל חדר העבודה, וחדר העבודה תמיד נעול"

"אז מה הקולות האלה באמצע הלילה?"

"אולי ...יש שד כלוא בין הדירה שלך לדירה שלי" מציעה ג'יין פתרון אלגנטי.

"שמע ישראל!"

"נשמה מעונה שנתקעה בין הקומות..." אומרת בקול מהורהר, מבטה בתקרה, משתהה על פינה כהה יותר מהאחרות.

"את עושה לי התקף לב. אל תדברי ככה, על שדים, אני גם ככה מתפללת כל היום" ויקי נמלטת מחדר השינה בצעדים מהירים.

"טוב. אז על מה נדבר?" ג'יין עוקבת אחריה.

"אני צריכה לשבת, יש לי סחרחורת, שתיתי אתמול יותר מדי וודקה. ואת גם כן, באת לי עם השד הזה..."

הן מתיישבות בפינת האוכל. פינה סימפטית. מספר רבנים נועצים בהן מבטים חורשי טוב מאחד הקירות, בין הארונית לדלת, אשר הוקדש כולו, ללא כל מרווח או הפוגה, לדת משה וישראל.

"סליחה, ויקי, לא התכוונתי...אני פשוט...ניסיתי להציע הסבר הגיוני לסיטואציה" מתנצלת ג'יין, ועושה פניה חדה, כדי להשיב את רוחה: "תראי מה קניתי, מה דעתך?"

ויקי בוחנת את הנעליים הגבוהות בסקרנות. פניה המודאגים מתרככים. אישוניה מצטמצמים. הבעתה חוזרת למצבה הרגיל.

"כן, מהמם" היא מודה, בקול שנרגע.

"במכירות סוף עונה באלדו"

"אה, כל הכבוד. סוף סוף נעל נשית. לא תזיק לך קצת נשיות" מעירה ויקי.

"ת'כלס"

"קצת צבע"

"כן"

"קצת, ככה, חיים. את חיוורת"

"כמו המוות"

"נו!" מתרוממת ויקי באחת מכיסאה, "עוד פעם עם המוות! ועוד לפני כניסת שבת! מה יש לך?!"

"סליחה, באמת סליחה" ג'יין שמה יד על החזה, "נפלט לי"

"בסדר, נשמה. אף אחד לא מושלם" פניה שוב מתרככים. היא מתיישבת. ג'יין נעמדת. ויקי נעמדת.

"אז מה..."

"מה..."

"אמממ...כן"

"טוב" היא מסכמת בהקלה.

Syat Vada - "אומרת ויקי, ראש וועד הבית."
מציאות היא מקום נפלא. :)


את כותבת באופן יוצא מהכלל על כל נושא, את.
לפני 4 שנים
Mary Jane - תודה רבה (:
לפני 4 שנים
לילימיי​(שולטת) -
שמע ישראל, כפרה עליך ותמונות של רבנים...
אוחח ג'יין, הייתי רוצה להיות בתוך הראש שלך
באותו רגע ממש ((:
}{!
לפני 4 שנים
Mary Jane - }{
לפני 4 שנים
בכוח המוח​(נשלטת){Aion} - זה טוב.
לפני 4 שנים
Mary Jane - תודה
}{
לפני 4 שנים
פייה{O} - עקבים, אה?
שמע ישראל.... :))
לפני 4 שנים
Mary Jane - אל תצחקי עליי
(:
לפני 4 שנים
loky - רגע. אז מה יש בחדר העבודה?
לפני 4 שנים
Sirene{John} - נהדר!!!
לפני 4 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י