אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הקולוסיאום הפרטי שלי

לפני 4 שנים. שבת, 31 בינואר 2015, בשעה 22:49

 

קצות האצבעות שלי מעקצצות. אני עושה אותו במבט ארוך ובוחן והוא מתחיל להתנועע באי נוחות משוועת. אני מבקשת מהחבר הטוב שלי, זה שמארח לעשות הכרות בינינו. "רק תטרפי אותו לאט" הוא מבקש ממני "אני כבר לא מדבר על אם זה יקרה או לא, רק בבקשה לאט וברחמנות..". אני טופחת לו על השכם כדי להסיר דאגה מליבו הענוג, מניחה את היד שלו בשלי וסוחבת אותו היישר אל עבר אותו אחד שגרם לקצוות שלי לעקצץ.

***

הוא מקלף ממני נעלי עקב בעדינות אין סופית. אני פתאום מבינה כמה גבוה הוא. תחתיי. הוא מסניף חלקים נבחרים ממני והבטן שלי מעלה חיוך. אני מעבירה הילוך לשלישי. בחמישי הוא גונח. כאב ועונג מתמזגים לכדי יישות אחת. אני גומרת על הכאב שלו. הוא על האושר שלי.

***

אני משחררת מספר מועט של מילים לחלל שבינינו. יש לו לחיצת יד איתנה כשהוא משחרר את השם שלו לאוויר, בתגובה אני מדביקה לו חיבוק חזק. מאוחר יותר הוא יבקש הרבה כאלה. הוא גם יקבל. אנחנו ניגשים לפינה שקטה ואני מספרת לו מה אני רוצה. גבר מסמיק זה מופלא. ואז הוא לוחש לי באוזן מילים שעושות צמרמורת

עדיין..

***

הוא מספר לי על גלים של מבוכה שתוקפים אותו בלי הכנה מוקדמת. אני מגחכת כי זה נשמע עמום כשהפה שלו חסום בגאג והידיים שלו חסרות תנועה. הוא רחב כתפיים והשרירים שלו נותנים קרב ראוי לשוטים שסביבנו, וקצת אחרי שהוא החניק דמעות הוא גם נתן להם לזלוג. ובקול של אחרי מעשים מגונים הוא מצליח להסביר שרק אחרי שמרגישים אותה - מבינים מה היא המילה מרטיט.

 

***

ואחרי שנימים קטנים עשו סלטות של אושר אצלי בגוף, אני נותנת לו לכרבל אותי חזק. הוא מצליח להרים אותי רפויה ונינוחה היישר אל תוך ספה ושמיכה. הוא מכין לנו קפה וסיגריה מגולגלת היטב, מתיישב לרגלי הספה ומרים אלי מבט תוהה "עכשיו תספרי לי איך קוראים לך?" הוא שואל.

 

ואז אני מתחילה לדבר.

 

 

זה

הולך להיות

שבוע נפלא.

 

DanielaK​(שולטת){gio_a} - את יודעת להזיז בי דברים אבל ממש.
כתיבה נפלאה.
שבוע מעולה.
}{
לפני 4 שנים
הכי מלמעלה​(שולטת) - איזה כיף לי :))

שבוע נפלא יקרה אחת
}}{{
לפני 4 שנים
Aצועני​(אחר) - נימים קטנים עושים סלטות
לפני 4 שנים
הכי מלמעלה​(שולטת) - ראית מה זה,
אפילו הפיצים האלה עושים סלטות :))

}{
לפני 4 שנים
סנופי השלישי​(אחר) - המילים שלך תמיד מרטיטות....
כרגיל, משובח ביותר.

עד העונג הבא...
לפני 4 שנים
הכי מלמעלה​(שולטת) - תודה יקירי.
וכן. עד אליו. בסוף זה תמיד העונג, לא?
}{
לפני 4 שנים
hrgiger - כתוב נפלא, הרגשתי את הרטט תוך כדי קריאה (:
לפני 4 שנים
הכי מלמעלה​(שולטת) - שמחה שאהבת גייגרית
תודה
}{
לפני 4 שנים
אנגלי​(אחר) - כתיבה משובחת, תודה רבה שאת משתפת אותנו.קראתי כל מילה לאט לאט ,בשקיקה .כתיבה ציורית שנותנת טעם של עוד.
לפני 4 שנים
הכי מלמעלה​(שולטת) - יהיה עוד. זה בטוח :)
לפני 4 שנים
אנגלי​(אחר) - תודה רבה, מחכה בקוצר רוח לקרוא את המשך המילים המענגות שלך :-)
לפני 4 שנים
השליטה​(שולטת){Simone D.B} - אין לי מושג מי את, אבל הכתיבה שלך נוגעת.
לפני 4 שנים
הכי מלמעלה​(שולטת) - :)

תודה.
לפני 4 שנים
Aצועני​(אחר) - טוב שקראתי הכל אחרת הייתי חושב לרגע שאני נמצא בערב שירי משוררים
אבל ברצינות חבלז
לפני 4 שנים
הכי מלמעלה​(שולטת) - אז ברצינות.. תודה :)

}{
לפני 4 שנים
Bloody - את טובה (:
לפני 4 שנים
הכי מלמעלה​(שולטת) - אתה מוציא לי שם רע :D
לפני 4 שנים
Bloody - טוב זה רע, רע זה טוב, לא? (:
לפני 4 שנים
Monkey - וואו.
יש לך המון מעריצים.
:)
לפני 4 שנים
הכי מלמעלה​(שולטת) - לא שמתי לב
:))
לפני 4 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י