המשא ומתן על שכירות הבית שלי, עלה על שירטון, וזה סופי. אני עובר בית, עוד חודש. מתחיל לחפש בית אחר.
אני מזל סרטן, והסרטנים, זקוקים לבית שלהם, הולכים איתו לכל מקום. הוא מקור האנרגיות שלהם.
סיום פרק ישן, התחלה חדשה של פרק חדש.
איכשהו, התקשיתי מאד לעזוב את הבית הזה, את האנרגיות שיש בו. בין עצי ברוש תמירים, מול פרדס. הבית הזה שירת אותי, במשך תקופה של כמעט שנתיים.
הבית הזה היה עבורי כר להרבה דברים, היה העוגן שהנחתי, לאחר הפרידה מאישתי. פינת האלוהים הקטנה שלי. הוא היה מקור האנרגיות שלי. קרו לי פה הרבה דברים בתקופה הזו. המון רעים, המון טובים.
איכשהו, יש בו גם סממן ברור של תקיעה אישית שאני נמצא בה. אולי העיסוק בפרידה מאישתי, ההחלמה מהגירושין, אחרי 14 שנות נישואין. פרידה מקשרי חברות ישנים. יצירת חדשים. צומת עצומה בקריירה שלי. יש בבית הזה, הנצחה של המשבר האישי שלי, והעיסוק ביציאה ממנו. אז זהו, נגמר, צריך לסגור שם את הדלת, על העיסוק הזה. אני כבר לא צריך אותו יותר.
אני רואה במעבר הזה, שנכפה עלי, בעצם, קטליזטור, שגורם לי להכיר בעובדה, שצריך להתחיל פרק חדש.
יצא קצת מבולבל הפוסט הזה. לא נורא.
שיהיה לי ים של הצלחה, בחיפוש, בבית החדש, ובעיקר בפרק החדש בחיי, שמולו אני ניצב.
לפני 17 שנים. 17 ביולי 2006 בשעה 8:29
