הנוף בסוואנה שלי

הכל סוער, בכל מקום.
טילים עפים אל המרום,
בתים קורסים, גם בדרום,
קולות נפץ, בכל הצפון.

פה ושם, יש שיגרת חיים,
במקומות בילוי, יש אנשים,
שותים, אוכלים וגם צוחקים,
כאילו כלום, יושבים שרים.

וגם פה, באותה שיגרה,
שום דבר לא רגיל, פשוט נורא,
הכל סוער, משהו פה קרה,
תחושה של חבית אבק שריפה.

ומה בעצם, ולמה בכלל,
הכל סוער, כיסוי נגלל,
פרידות סוערות, מונף מגל,
בכל מקום רוגש, כאילו כלל.

מבט קדימה לעתיד שלי,
מראה שלווה, זה אפשרי,
אבל איפה איפה, זה אצלי,
אולי מחר, יבוא לגור איתי.

אהבה, סיפוק, שלווה, סוערת,
זוגיות בדסמית קצת אחרת,
המלחמה הזו, רוצה אותה נגמרת,
דרמות מסביב, אפשר גם אחרת.

שיבוא לכאן כבר המלך המשיח,
אולי רק סתם ככה , לסערה נניח,
בארץ זבת חלב ודבש, נשב נשיח,
די נמאס כבר, להנאה ניתן להגיח.