לפני 9 שנים. 17 במרץ 2015 בשעה 9:18
אני שונא לחוש חולשה,
אך מבין שבכך טמונה העוצמה.
אני שונא להיות רגיש,
אך מבין שבכך ייחודי.
אני שונא את הקנאה,
אך מבין שבכך נפתחתי שוב ליכולת להתחבר למישהי חדשה, אחרי זמן כה רב.
אני שונא להפתח ולהחשף אל מול אדם חדש,
אך מבין שזו הדרך היחידה.
אני שונא אותך אהבה,
אבל מבין שתמיד אחכה לבואה.
קמתי בבוקר עם תערובת רגשות מבלבלת, אחרי זמן ארוך שלא הרגשתי ככה.
אבל אני יודע שזהו סימן שהחלמתי, ומצפה לבאות...
תודה מוזינקה על התמיכה וההשראה.
