חבלים וחבלות

זה היה יכול להיות מפגש די טעון, אבל היומיים שחלפו נתנו לי את הזמן החיוני עבורי על מנת לחשוב ולעכל את שאירע.

"אנחנו לא נדון בכלל בשאלה "יחסינו לאן", כי אין פה על מה לדון", אני פותח. "קשר זוגי עבורי לא חייב להתבטא בבלעדיות מינית, ממש לא, אבל תמיד אתן ואדרוש תעדוף - את במקום הראשון שלי ואני במקום הראשון שלך. את לא מסוגלת להעניק לי את זה".

היא מנסה להתווכח, אבל העובדות מדברות בעד עצמן. קצת מוזר לי שאני צריך להסביר למישהי שזה בסדר גמור עבורה להנות, להתנסות ולחוות גם ללא כל צורך במחויבות או זוגיות. להיפך, אלה בדיוק הדברים האחרונים שהיא זקוקה להם כעת. עוד יותר מוזר שאני בכלל מדבר על התנסויות שלה עם אחרים ומעודד אותה לכך, אבל אכפתיות נבחנת דווקא ברגעים שאתה עלול להרוויח מהם פחות.

כשהיא מגיבה ב"אני לא רוצה לאבד אותך" הקלאסי, אני מציין שאני עדיין לא טלפון, משקפיים או מפתחות - אותי לא מאבדים. אני פה כי טוב לי, ברגע שלא יהיה לי טוב אז לא אהיה. כרגע וגם בעתיד טוב לי שהכל על השולחן ולא משחקים ב"נדמה לי".

"אז איך, איך בעצם אפשר לבטוח במישהו כשזה מגיע לעניין עצמו?" היא שאלה בתמימות חביבה. חשבתי לרגע איך לענות לה ואז הבנתי עד כמה זה פשוט: "שולט זה כמו מכונית".

"מכונית?" היא שאלה.

"כן, מכונית. ראשית, את נכנסת למכונית כשאת יודעת לאן את בערך רוצה להגיע. רצוי גם שתדעי בערך איך.

שנית, צריך אמון בסיסי. אף אחד לא לוקח את המכונית שלו למוסך לבדיקה כוללת לפני כל נסיעה, כי יש איזשהו אמון שהכל תקין. בלי האמון הזה לא זזים לשום מקום.

שלישית, למרות המוזכר לעיל, עדיין חשוב לחגור חגורת בטיחות. כפי שלא נוסעים במכונית ללא חגורה, כך גם נמנעים מחברתו של שולט שלא דואג למילת בטחון ולא משתמש באמצעי בטחון בסיסיים.

רביעית ואולי הכי חשוב, כשנורה אדומה נדלקת, זה הזמן להפסיק את המסע הזה.

כמו כן, כשיש יותר מדי תקלות, כנראה שזה הזמן להחליף מכונית."

https://www.youtube.com/watch?v=5fxykGHHYkM