לפני 8 שנים. 1 ביוני 2015 בשעה 10:05
בכיתי. ממש עם דמעות. בכי מנקז. שנייה לפני קיבלתי שיחה. זה היה הלב שלה. הוא צלצל בלי שהיא ידעה וסיפר לי דברים. את רובם הרגשתי. ככה זה אצלי. בדיוק אותו דבר. אבל היה משהו משמח בלשמוע את זה ממנו. והוא לא דיבר הרבה הלב, בכל זאת, יש לו גוף מושלם לנהל, אבל מה שאמר הספיק. מילים קצרות ומשמעותיות. עם המון תוכן. מילים שתמיד הלכו איתי ותמיד יילכו איתי. הוא היה קצת מבולבל הלב שלה. נראה לי שלא ישן המון זמן. ואני אוהב אותה. את כולה. את הלב שלה ואת מה שמסביבו. היא האהבה הכי גדולה שיש לי ושתהיה לי. היא יודעת. עכשיו גם אתם.