צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פרצי BDSM בחיים + AI

הבלוג הזה הוא תכלס סוג של יומן בסגנון קמתי בבוקר וחשבתי על BDSM :-)

כולנו עסוקים בשיגרה, אולם מדי פעם אל תוך החיים מבליח פרץ BDSM, שהופך את היום למשהו אחר. רוב הפוסטים עומדים בפני עצמם, אין פה סיפור בהמשכים. אפשר לדלג ולקרוא רק מה שנראה מעניין. את הבלוג אני כותבת מאז 2004 עם כמה הפסקות ארוכות באמצע בהן פחות נכנסתי לכלוב. הוא התחיל לפני שזה הפך לטרנד וזכה לשבחים בעיתונות הכללית בעיקר כי פעם לכתוב בלוג היה דבר נדיר ועוד בלוג בדסמי. למעשה למיטב ידיעתי זה הבלוג הבדסמי העברי הראשון. לאחרונה התחלתי לשלב גם תמונות AI אז הוספתי לשם הבלוג.
* רצוי להצטרף למעקב על מנת לקבל התראה אדומה בכל פעם שעולה פוסט חדש. מבטיחה שיהיה קצרצר. אני שונאת חפירות.
** כל התמונות בפרופיל ובבלוג הן שלי או של הנעליים שלי (למעט מקרים בודדים בהם נכתב שהתמונה היא אילוסטרציה מבנק או בינה מלאכותית).
*** אני רואה שיש לי מלא צפיות אז תגיבו גם ראבק!
**** על פוסטים בבלוג יש להגיב בבלוג - לא בהודעה פרטית! ואשמח להתייחס.
לפני 19 שנים. 24 בינואר 2005 בשעה 4:13

פנקס הקטן היה רק נער מעלית
כחוש כמו כעך
פנקס הקטן אהב את הוד מעלתה
אהב אותה כל כך
הוד מעלתה הייתה בעצם רקדנית
יפה מאין כמותה
הוד מעלתה גם לא ידעה שבעולם
יש פנקס הקטן
היא לא העיפה בו מבט
אך לו זה לא היה אכפת
עליה הוא חלם תמיד
בין הקומות במעלית
כי היא כל כך יפה היתה
הוד מעלתה.

יום אחד הופיע ג'ק ספסר ההימורים
ברנש די מסוכן
וחבט בכל כוחו בהוד מעלתה
ישר בלקקן
הוד מעלתה התגלגלה במדרגות
למטה עד סופן
מיהו הראשון אשר ניגש לעזרתה
זה פנקס הקטן
היא לא העיפה בו מבט
אך לו זה לא היה אכפת
הוא לא ידע על מה הוכתה
אך הוא מיהר לעזרתה
כי בעיניו תמיד היתה
הוד מעלתה

הרופא הביט בה וקבע זה אבוד
אין מה לעשות
כי עם חוט שדרה כזה היא לא תוכל לזוז
גם לא לעמוד
כל האזרחים אותה השאירו לבד
טוב למי יש זמן
מיהו היחיד אשר נשאר שם על ידה
זה פנקס הקטן
היא לא העיפה בו מבט
אך לו זה לא היה אכפת
ולחדרו חדרו הצר
ובזהירות אותה גרר
כי בשבילו היא עוד היתה
הוד מעלתה

פנקס הקטן שרת שנים במסירות
את הוד מעלתה
כל חסכונותיו אזלו נזלו במהירות
לא נותרה פרוטה
כל מה שצוותה עליו צמיד או עגילים
הוא מיד נתן
וברחוב דחף הוא את כסא הגלגלים
זה פנקס הקטן
היא לא העיפה בו מבט
גם לא מילה טובה אחת
כבר בראשה זרקה שיבה
וכבר כולה ממש חורבה
אך בשבילו היא עוד היתה
הוד מעלתה

יום אחד הודיעה, "קר לי פנקס בוא
ניסע לדרום החם", ארוכה היא הדרך ואין כסף למסע
"דחף אותי לשם"
הוא דחף ברגל את כסא הגלגלים
אפילו לא רטן
הוא דחף ברגל אלף שלוש מאות מילים
זה פנקס הקטן
היא לא העיפה בו מבט
והוא ימים רבים צעד ועם כסא הגלגלים
מכפר לכפר ללא מילים
כי בשבילו היא עוד היתה
הוד מעלתה.

וכשהגיעו ועצרו ממש לחוף הים
היא אמרה פתאום
"רד על שתי ברכייך, רד נא פנקס הקטן
כי הגיע יום
מהיום אביר תהיה להוד מעלתה
כי כבר בא הזמן
אהבתיך, בוא נשקני נא
בוא, פנקס הקטן"
הוא נשק רכות רכות לשתי שפתיה הסדוקות
והוא מחה את הדמעות מלחייה הצמוקות
וכך נפחה את נשמתה
הוד מעלתה.

למחרת היום כתבו פתאום בסמרטיטון
משהו מוזר
פנקס הקטן נכנס לפתע למלון
והיכה תייר
את גבו שבר ובמכות במוט ברזל כמוכה שטן
וכולם אמרו מה זה קרה לעזאזל לפנקס הקטן
אבל הוא לא השפיל מבט גם כשהגיע למשפט
ולא גילה כי התייר
היה פשוט אותו ספסר אשר הפיל בחבטה
את הוד מעלתה.

וכשעלה בצעד קל על הכסא המחושמל
עלה שקט ומחייך ולא הסביר על מה ואיך
כי הוא נזכר בנשיקתה
של הוד מעלתה.

ביצוע: ששי קשת מילים: דן אלמגור לחן: מתי כספי

abcd - גדול! חולה על השיר הזה. וגם על ששי האיש והשרמנט.

בתכנית של גיל קופטש, הוא שר את זה כששלוש כוסיות על ישבו ברצפה לרגליו...

את יודעת מי שרה לו את "קר לי פנחס..." בפזמון המקורי? אבירמה גולן! הפולניה והספריה.
לפני 19 שנים
מנטרה​(שולט) - אחלה שיר מכשי....

אולי פעם נקשיב לו ביחד ... :)
לפני 19 שנים
נרמס - אחד השירים שגדלתי עליהם... :)
לפני 18 שנים
Unbended - לקקן זה כנראה פה (mouth)
לפני 17 שנים
PeterPup​(אחר) - יש גם סיפור שממנו נכתב השיר. מתוך ברנשים וחתיכות
לפני שנה

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י