האופציה האוטופית היא למצוא את הדרך להפגש באופן קבוע
אך עכשיו שהפרויקט נגמר
מתחת לרדר של אישתו...
כשאני בדרום עם ווינשטפן והוא בצפון עם סטלה ארטואה
ברור שזה לא אפשרי
לא באמת יישים.
נהיה לי לחץ נפשי
השפעות פסיכוסומטיות ועוד בתקופת מבחנים.
הבנתי שיש רק שתי אופציות למקרים מסוג זה:
1.הכחדה
2. הקטנה והגחכה
אופציה 2 זה לחלשי אופי,
לא קיבלת את הסוכריה שלך אז תזרוק אותה לרצפה. כלומר, להקטין את הדמות ומה שאהבת בה ובמקביל להגדיל את החולשות האנושיות
והדרך ל''מה אני צריכה אותו בכלל''
מיד סלולה בין שני חלקי לב שבור.
זה לא בשבילי, לדעתי זה יקטין גם אותי.
אופציה 1 נבחרה בלית ברירה
לחצתי על כפתור ההכחדה
להוריד את העומס על הלב.
אותו ערב כבר הרגשתי יותר טוב, גופנית.
נפגשנו כדי להפרד,
להפרד כמו ידידים!
אך זה מטופש להפרד כשידידים
ידידים טובים לא נפרדים
הכחדתי במינון של הלב
והקשר? קשר, נקשרנו, קשורים.
אמרתי כבר שקשרים זה טוב.
זה בלוג באתר בדסמ,
אפשר שלא נקשרים כאן?
