בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מיליארד כוכבים

לפני 4 שנים. חמישי, 2 ביולי 2015, בשעה 15:57

השנייה הראשונה שבה האצבע חודרת בברוטליות לחור התחת תמיד מפתיעה אותי מחדש,

זה לא שאני לא יודעת שזה יגיע ועדיין, המהירות בה זה נעשה, הבוטות, בלי שימון מקדים -

זה תמיד משאיר אותי חסרת נשימה, ואז כשהיא כבר משחקת בפנים, אני מרפה את השרירים

ונותנת לעצמי את החופש להנות מהתחושות הקוטביות.

אהבה ושנאה.

אחרי זה כשאני מונחת על השולחן, אני שומעת את כפפות הלטקס והלב שלי מתחיל לדהור,

אני מפחדת מכאב ואולי אני גם מפחדת להרגיש, להשתחרר.

מאד מהר החור נפתח אם מרצון ואם לא, שלוש אצבעות קודחות בי פנימה והחוצה ואני מייללת

ומתחננת וכואב לי וטוב לי ויש בי אלף תחושות שאני לא מסוגלת להכיל ואני נושמת עמוק

ומזכירה לעצמי כל הזמן לנשום ולהרגע כי אחרת יכאב עוד יותר וזה בכלל לא נתון לשיקולי

וזה בכלל לא החור שלי.

מתישהוא אני גומרת, ככה מהתחת בלי לגעת בכלל בעצמי וזו גמירה שונה ומטורפת,

כאילו 1000 חיצי עונג פוגעים בי בו זמנית ואז אני מניחה את הראש על שולחן הטיפולים

כמו בובת סמרטוטים משומשת. כלי משחק.

 

אחרי זה תצחק ותגיד שאני הכלבה האנאלית שלך ובכלל 3 אצבעות זה כלום

ואני מסוגלת להרבה יותר ואני, אני מאושרת שבכלל יש לך כזו סבלנות אלי 

כשלפעמים לי אין לעצמי.

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י