לפני 8 שנים. 11 ביולי 2015 בשעה 12:56
אחת לכמה זמן, אני שוקע בבדידותי.
רוב חיי הבוגרים הייתי במערכות יחסים, כאלו ואחרות, והתרגלתי לצורת חיים מסוימת.
מצד שני, לעולם לא היו לי חברים כה קרובים ומחוברים לי לנשמה כפי שיש לי כיום.
אז המילכוד בעניין הוא שכאשר אני שוקע, אני מסתגר, ואז גם מרחיק את חבריי הקרובים ממני, והתוצאה הבלתי נמנעת- אני באמת לבד, בסופו של דבר.
לשם שינוי החלטתי לשתף את חבריי, והפלא ופלא, הם חברים נפלאים וישר הרימו אותי מהדכדוך.
בקיצור, חברים נפלאים, אני אוהב אתכם.