סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Equilibrium

אני מראש בוחרת לפנות במין זכר, אף על פי שכל מה שאני רוצה להגיד מופנה לכל המינים.
אז שלום לך בן אדם.
תיכנס, תרגיש כמו בבית... אך אל תשכח בבקשה שאתה אורח.
אורח בעולמי הפנימי שאני מצאתי אומץ לשפוך פה באותיות שחורות וקטנות במלבנים לבנים.
תשאיר את השוט,האזיקים והמניירות פה בכניסה. פה אתה לא צריך להיות שולט, נשלט, מתחלף או כל תפקיד אחר שאתה סוחב על כפתייך אן בכיס שלך.
פה כותבת אשה. בנאדם כמוך, שמורכבת מהרבה יותר צדדים וחלקים למעט כוס, ציצי והנטיות המיניות שלה.
תידע שכל מה שאני כתבתי פה, כל הפרטים הקטנים שנתתי להם חיים בעזרת זכוכית מגדלת של המודעות שלי, הם נשפכו החוצה לרוב לראשונה וסביר להניח לאחרונה... אתה עד לדברים ולאירועיים בחיי שרוב הסביבה הכי קרובה ויקרה שלי לא מודעת אליהם.. אולי מנחשת.. אבל אתה יודע. תוכל לשאת באחריות הזאת?
פה, בבלוג אני שואלת שאלות, מחפשת תשובות, שופכת על הדף ומסדרת את כל מה שאני לא מצליחה לנסח רק בראש, משתפת בהבנות ותובנות על העולם בו אנחנו חיים, על עולם השליטה, משתפת בחוויות שלי בתהליך ההתפתחות האישית (והמינית) המתמדת שאני נמצאת בה. פה אני בוכה, שמחה וסתם משתעשעת. נראה לך שתוכל לזרום איתי? אני אשמח. אז תשאיר תגובה, תשאיר סימן.
נראה לך שזה לא בשבילך, לא ברור ? אז תעשה טובה, אל תלכלך בבקשה, פשוט תמשיך לבלוג הבא, זה לגמרי מובן- אני לא אהיה מובנת לכולם לעולם. אם השוני גרם לך לתהות - תשאל שאלה בכיף. אבל אל תשכח שאתה באת אלי ולא אני אליך.

פה בעולמי הקטן הזה לא שופטים אנשים לפי דת, גזע, מין, מראה חיצוני, נטייה מינית או קולינרית. פה שופטים רק את אלה ששופשים.
פה בעולמי הקטן כולם בני אדם... If you know what I mean... :)

אז ברוך הבא לעולמי הקטן. תוריד נעליים, תמזוג לך כוס מים, תתרווח, קח נשימה ומחייך לי בחזרה כבר - אני מחייכת לך מאז שנכנסת :)
***
כל השירים המפורסמים בבלוג עם סימון (с) ללא שם — הם פרי יצירתי ושייכים לי ורק לי...
לפני 8 שנים. 2 באוגוסט 2015 בשעה 11:34

ממש לא מזמן התחלתי לפנטז שאני רואה מהצד איך מישהי או מישהו מענג/ת את אדוני... בתוך הראש שלי שהצטייר לי כתמונה מאד מחרמנת... בתוך הפנטזיה הזאת אני קשורה גם בידיים וגם ברגליים בלי יכולת לזוז ובלי יכולת לגעת בעצמי, רואה את אדוני מענג ומתענג... מסתכלת, נרטבת, מתענגת לראות אותו נהנה, מקנאת, כואבת, משתגעת... ומתחננת שישחרר אותי, מתחננת לגעת בו, מתחננת שייגע בי...

 

כל פעם שאני העליתי את הפנטזיה לראש כדי להשתעשע בה קצת הכל היה נראה לי בסדר.. המחשבה גירתה אותי מאד... נכון, הרי בדמיון אין שום דבר מפחיד, אתה יודע בוודאות שזה פרי דמיונך והוא ייגמר ברגע שתחליט.

 

אתמול אדוני אמר שאני צריכה ללמוד איך לענג אותו אורלית בצורה טובה יותר, שיש לי דברים לשפר והוא רוצה שאני אראה איך מישהו או מישהי עושה את זה... אמר את זה תוך כדי שאני יושבת על הזיין המדהים שלו ומזיינת אותו בקצב שלי.. "כן אדוני, בשמחה.." עניתי לו והרגשתי איך רמת הגירוי שלי עולה עוד יותר. "את תסתכלי, ואולי ארשה לך להתקרב באיזשהו שלב.." – "כן אדוני" אני מלמלתי מתוך קוקטייל סמיך ועשיר  של חושים שמילא אותי והתחיל לחשמל אותי בזרמים נעימים שעלו מקצות האצבעות והתגנבו לאט לאט לכל תא בגוף שלי .. נכון, מאד מגרה אותי, נכון זאת בדיוק הפנטזיה שאני מפנטזת...

 

אבל כשסיימנו, הדלקתי סיגריה והבנתי שהאגו שלי פגוע מאד ... הרגע קלטתי שאדוני אמר שאני לא יודעת למצוץ! (Bang bang, he shot me down)...

 

"אז מה, אני בכלל לא יודעת לפי דעתך?" שאלתי..

 

"יש לך מה ללמוד" (Bang bang, I hit the ground)

 

הוא התחיל לספר לי מה אני צריכה לשפר ומי לפי דעתו האופציות המעולות ללמוד מהם: דיבר על גבר אחד ועל אשה אחת ... סיפור על הגבר מאד סיקרן אותי, גם בפנטזיה שלי אני לא סגורה את מי רציתי יותר לראות שם – גבר או אשה.. נראה לי גבר, גם כי אף פעם בחיים לא ראיתי מולי שני גברים ביחד, וגם..  היום אני מבינה את זה – זה מרגיש לי יותר בטוח.

 

אז שלום לך, גברת קנאה! ברגע שאני מעלה בראשי את האופציה שהיא תצטרף אלינו ולא הוא.. אני מתחילה להרגיש אותך בחזה, לוחצת על מקלעת השמש וגונבת את הנשימה שלי...ואת יודעת על איזה כפתורים ללחוץ, בת זונה! את לוחצת על מקומות בהם בטחון עצמי עדין חלש... את מצטרפת לאגו פגוע ואתם שניכם קודחים לי במוח בלי הפסקה... (Bang bang, that awful sound),אתם שניכם יורים בי מחשבות לא בריאות, מנסים לגרום לי לפקפק בקשר שלנו...

 

היום קמתי בבוקר מחולקת.. צד אחד סומך על אדוני בעיניים עצומות, מוכן ללכת אחריו, מסוקרן מחוויות חדשות שמצפות לנו בעתיד ביחד, הצד השני מפוחד, פגוע ומקנא למשהו שעוד לא קרה בכלל.. אבל מקנא... צד אחד רוצה לראות את אדוני נהנה, לראות איך הוא מתענג עם מישהו אחר, הצד השני לא רוצה לחלוק אותו עם אף אחד... אני מחבקת את שני הצדדים... שניהם לגיטימיים, לשניהם יש מקום...

 

אני מתבוננת באגו הצועק " Bang bang, my baby shot me down" , הוא פשוט מתפוצץ שם, נופל, דופק עם אגרופים ורגליים ברצפה כמו ילד קטן ... אני רק מתבוננת ואומרת לו :תצעק, תשתגע, תוציא הכל ותירגע אחר כך... אין לך ברירה, יקירי...

 

הרי אני יודעת שאני רוצה את זה, אני יודעת שאני רוצה ללמוד לפנק את הבעלים שלי בצורה מושלמת, להעניק לו בדיוק את מה שהוא רוצה...

 

ואם הכאב שלך וצעקות שלך הם המחיר שאני צריכה לשלם עבור התגשמות הפנטזיה הזאת, אז לכבוד מי לרשום את הצ'ק?

אשת לפידות n​(שולטת) - אפשר להבין את הרגישות שלך לנושא.סיטואציה לא קלה.ותארת יפה את בליל הרגשות שאת חווה.לדעתי תראי לו את הפוסט הזה.שתפי אותו בפחדים.
ואם את רוצה להתחכם.בחרי את את השחקנים...
לפני 8 שנים
SapioS​(אחרת){Rתיק} - הוא הבן אדם הראשון שידע על הפחדים האלה, היה קשה להסתיר אותם היום בבוקר, אז כבר דיברנו קצת.. ובטח הוא יקרא את הפוסט במהלך היום וזה ייתן לו עוד קצת טעימה מהבלבול שאני חווה..
אני גם יודעת שהוא לא יפגע בי, לכן סומכת עליו בעיניים עצומות.. והבחירה בכל מקרה בידיו: לפחות במקרה הזה רק הוא יכול לקבוע ממי אני אמורה ללמוד.
תודה לך אשת יקרה :)
לפני 8 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י