של 1.9 קילומטר בבריכה בקצב שמתחיל להתקרב לסביר הוא כאב אופורי בכול שריר בגוף, וכאב פחות נעים בשרירי הבטן מכול המקומות, כנראה שצריך להוסיף ולהעמיס עוד שחיית גב.
של לתכנן סט צילומים, הוא סוג של מוח מת מעבר לויזואלים.
אני מפרק את המיקום ואת הגורם בראש, חושב או מנסה לחשוב על אור וגוף, על הדרך המיטבית להוציא תמונה גדולה.
ויש את הרגעים שבהם זה מתחבר, ויש לי את התמונה בראש, אני כמעט מקליט אותה, מקשקש אותה על נייר שגם הזכרון השרירי יעבור ומיד עובר לחלום על התמונה הבאה.
המחיר של החופש הגדול, הוא סט של אליוצים מוזרים שמתחלפים בכול שנייה נתונה ומוציאים אותי כהורה מדעתי.
המחיר של לאהוב, הוא ממש לא רע.
המחיר של הניתוח המשעשע הזה, הוא שאכלתי במעדת סושי חביבה עלי, הזמננתי חצי רול, ארבע חתיכות, לא הצלחתי לסיים את השלישית, אבל היה טעים.
המחיר של לא לקשור כול כך הרבה זמן מתחיל לשרוף לי בידיים.
המחיר של החברה ומצבה היום יומי מונע ממני לתכנן שום דבר ארוך טווח, ולמנוע כול הוצאה גדולה, סוג של איכס.
המחיר של החברה הוא לחץ שמעולם לא ידעתי, אני מתגעגע פתאון לשבוע אחרי הניתוח ולשינה המסוממת של אז.
המחיר של ...