הנוף בסוואנה שלי

ברצוני להתנצל, בפני כל אלה, שהפוסטים האחרונים בבלוגי, ולא רק שלי, גורמים להם תחושות לא נוחות כלשהן. אני בהחלט מבין, שנמאס כבר לשמוע על זה.
עדיין, המטרה נאצלה. ולו אפילו רק, בכדי לאפשר, לאלה שהבשילו לצאת מהמקום ההוא, להתנקות ממנו. העיסוק הפומבי בנושא, עושה להן שירות טוב.

אני מאשים. ואני יודע במה מאשים. בהתעללות נפשית וגרימת נזק נפשי לכמה וכמה נפשות. לידיעתכם, זו עבירה פלילית, שמאד קשה להוכיח אותה. אני בספק שהאשמה כזו תצליח, או תקרה בכלל.

אני לא עושה לינץ בכלל. אני לא מעניש. ואין בדברי פה עונש כלשהו. אני גם לא עוסק בהשמצה, למרות שזה נראה כך.
יש לדברי הפומביים צורך, שאתם כנראה אינכם מבינים אותו.

הסיפורים הפומביים האלה, יפסקו תוך שבועיים וקצת לערך. עד אז, הם משמשים את המטרה.
מי שאין לו סבלנות לקרוא, שפשוט לא ייכנס לבלוג שלי לקרוא, או שידלג על דברים הקשורים לכך.
גם אלה שיתרגזו, יתקבלו בנימוס.

הצורך שלי הוא לא בפירסום שלי בכלל. אין לי צורך בקרדיט כלשהו על תוצאות מעשי. אני בקרוב, פשוט אפסיק, אחזור למתכונת רגילה, ואשקע חזרה בעולמי.
עוד דבר, אני לא אלטרואיסט, מעולם לא התיימרתי. אני איש שאוהב להיות על הבמה הציבורית. אבל בעניין הזה, האמינו לי, שזה לא נעים בכלל, בלשון המעטה. יתר על כן, עושה לי שירות דב בכלל.

ימים יגידו. חכו כולם בסבלנות.