צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

זה בלוג סיכום

כל הכתוב כאן הוא על דעתי בלבד ונכתב לעצמי בלבד. כך או כך, מה שיש לי לומר לא חשוב ולא חכם.
במחשבה שנייה (הראשונה, כמו פנקייק, אף פעם לא מצליחה) הפוסטים די מיותרים מרגע שנכתבו.
דעות מטומטמות, על נושאים בנליים.
בכלל, אין מה לקרוא פה.
סוג של סיכום. כמו פרס על מפעל חיים פאטתי
לפני 8 שנים. 7 בספטמבר 2015 בשעה 14:38

היום שוב התנהלה שיחה קשה.

את ביקשת,

אני לא נתתי.

את התחננת,

אני התרחקתי.

אבל היה קשה.

ובסוף,

כשנעתרתי,

השיחה הקשה הפכה לצעקות.

בתחילה עמומות,

אחר כך גרוניות

ובסוף צעקות כאב

שהתחלפו לעונג.

כל זה כי הקשה

היה לך בפה,

אחר כך בכוס

ובסוף בתחת.

גם את הסכמת שקשה זה טוב.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י