צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Equilibrium

אני מראש בוחרת לפנות במין זכר, אף על פי שכל מה שאני רוצה להגיד מופנה לכל המינים.
אז שלום לך בן אדם.
תיכנס, תרגיש כמו בבית... אך אל תשכח בבקשה שאתה אורח.
אורח בעולמי הפנימי שאני מצאתי אומץ לשפוך פה באותיות שחורות וקטנות במלבנים לבנים.
תשאיר את השוט,האזיקים והמניירות פה בכניסה. פה אתה לא צריך להיות שולט, נשלט, מתחלף או כל תפקיד אחר שאתה סוחב על כפתייך אן בכיס שלך.
פה כותבת אשה. בנאדם כמוך, שמורכבת מהרבה יותר צדדים וחלקים למעט כוס, ציצי והנטיות המיניות שלה.
תידע שכל מה שאני כתבתי פה, כל הפרטים הקטנים שנתתי להם חיים בעזרת זכוכית מגדלת של המודעות שלי, הם נשפכו החוצה לרוב לראשונה וסביר להניח לאחרונה... אתה עד לדברים ולאירועיים בחיי שרוב הסביבה הכי קרובה ויקרה שלי לא מודעת אליהם.. אולי מנחשת.. אבל אתה יודע. תוכל לשאת באחריות הזאת?
פה, בבלוג אני שואלת שאלות, מחפשת תשובות, שופכת על הדף ומסדרת את כל מה שאני לא מצליחה לנסח רק בראש, משתפת בהבנות ותובנות על העולם בו אנחנו חיים, על עולם השליטה, משתפת בחוויות שלי בתהליך ההתפתחות האישית (והמינית) המתמדת שאני נמצאת בה. פה אני בוכה, שמחה וסתם משתעשעת. נראה לך שתוכל לזרום איתי? אני אשמח. אז תשאיר תגובה, תשאיר סימן.
נראה לך שזה לא בשבילך, לא ברור ? אז תעשה טובה, אל תלכלך בבקשה, פשוט תמשיך לבלוג הבא, זה לגמרי מובן- אני לא אהיה מובנת לכולם לעולם. אם השוני גרם לך לתהות - תשאל שאלה בכיף. אבל אל תשכח שאתה באת אלי ולא אני אליך.

פה בעולמי הקטן הזה לא שופטים אנשים לפי דת, גזע, מין, מראה חיצוני, נטייה מינית או קולינרית. פה שופטים רק את אלה ששופשים.
פה בעולמי הקטן כולם בני אדם... If you know what I mean... :)

אז ברוך הבא לעולמי הקטן. תוריד נעליים, תמזוג לך כוס מים, תתרווח, קח נשימה ומחייך לי בחזרה כבר - אני מחייכת לך מאז שנכנסת :)
***
כל השירים המפורסמים בבלוג עם סימון (с) ללא שם — הם פרי יצירתי ושייכים לי ורק לי...
לפני 8 שנים. 29 בספטמבר 2015 בשעה 12:00

ואז קיבלתי שליטה...

כן, דמיינתי, פינטזתי, גלגלתי חלקיקי מחשבות לא מעובדות בראש, השתעשעתי והתחרמנתי. שאלתי את עצמי איך זה ירגיש, איך זה ייראה.. חייכתי לי. 

ואז קיבלתי. זה התחיל לאט, עדין, חושני מאד, עד שאני מצאתי את עצמי מלמעלה, ואותו— מלמטה, חסר עונים, קטן, פגיע, נתון לרשותי, נותן את כולו לשימוש שלי. שימוש בו. 

הלב שלי התפוצץ מהרגש כלפיו, מרצון לחבק אותו, להרגיע אותו, לשמור עליו ואני... המשכתי להשתמש בו לצרכים שלי. לזיין אותו כמו צעצוע אנושי כשהלב נקרע מלראות ולהרגיש אותו ככה.. 

לא, לא הצלחתי לגמור. באיזשהו שלב עצרתי כי לא הצלחתי להתעלם מרגשות אשם שהשתלטו עלי. התחלתי לחבק, לנשק לו את העיניים, לכסות את כולו בנשיקות מתנצלות... ואז הרגשתי את היד שלו תופסת לי את השיער ומעיפה אותי למטה... למקום שבו אני שלמה, מקום בו אני ב מ ק ו ם — עם הזין שלו בפה, מקבלת ספנקים ומוכנה לכל מה שיעלה לדעתו.

באותו רגע, שם למעלה , במקום הלא רגיל, לא מוכר, באמת לא ידעתי מה לעשות, מה להגיד,  ולא נתתי לעצמי להשתחרר. לא הצלחתי לשים את הרצונות שלי בעדיפות ראשונה. נבהלתי, הרגשתי פוגעת ולא מתחשבת. דפוס ישן ומוכר, על פיו אני קודם שואפת לרצות את הסביבה, ורק אחר כך — את עצמי, על פיו אני תמיד בוחרת את המילים הכי רכות ומייפייפת את המסר, במקום פשוט להעביר את המסר שלי כמו שהוא. ומרוב המלחמה עם הדפוס הנוקשה ולא מועיל לא הצלחתי לענות על הצורך שלו להתמסר...

מורכב, לא ברור, לא רגיל.. אבל לא יכולה להגיד שלא בא לי עוד... נראה שגם שם מחכים לי שיעורים משמעותיים.

Ramos​(מתחלף) - לא קל להיות שולט, להיות זה שקובע ומחליט, זו אחריות אדירה. לא כולם בנויים לזה, אבל שכמצליחים זו תחושה אדירה. בקצב שלך, תטעמי מזה ואולי תגיעי למקום הזה
לפני 8 שנים
SapioS​(אחרת){Rתיק} - תודה בלתי:)
לגמרי לא פשוט
לפני 8 שנים
חבלים​(שולט) - אני חושב שבדיוק הדפוסים המוכרים אותם צריך לבדוק. האם הם משרתים אותנו, טובים לנו או שהם אוטומטיים אבל לא מדוייקים
לפני 8 שנים
SapioS​(אחרת){Rתיק} - זוהי עבודה מתמדת. לברור בין הדפוסים, למיין אותם לפי \"משרתים אותי\" ו\"משרתת אותם\". הדפוס הזה, נראה כבר שנים אני משרתת אותו.. יש עבודה:)
לפני 8 שנים
Bent - הכי כיף ללמוד :)
לפני 8 שנים
SapioS​(אחרת){Rתיק} - בשביל זה אנחנו פה, לא?:)
לפני 8 שנים
TradeMark​(שולט) - Practice makes perfect
לפני 8 שנים
SapioS​(אחרת){Rתיק} - יאפ:)
לפני 8 שנים
אשת לפידות n​(שולטת) - שיעורים לחיים
לפני 8 שנים
Professor X - ואוו איך אני מזדהה איתך!
גם אני שונא לשלוט וזה עושה לי רגשות אשם. גם אם אני יודע שזה מדליק אותה.

אל תנסי להשתנות תהני ממי שאת. באמת שאין צורך להשתנות או לרצות. תעשי רק מה שעושה לך טוב עם מי שמתאים לך.

המקום למטה הוא הכי עוצמתי..
הכוח לאבד שליטה. בהנאה.
לפני 8 שנים
SapioS​(אחרת){Rתיק} - אני תמיד יוצאת מנקודת הנחה שאני יכולה להיות הכל. לכן גם כשאני מודדת על עצמי תפקיד חדש ונתקלת בקושי, אני מנסה לפרק את הקושי לגורמים וללמוד ממנו. מפה רק שתי אופציות - או שאני מתגברת על הקושי ומתחילה ליהנות גם מהתפקיד הזה או שאני מתגברת על הקושי הזה ומחליטה שזה לא מתאים לי.

אז בודקים, מנסים, לומדים. והעיקר נהנים מהתהליך:)
לפני 8 שנים
Professor X - נקודת הנחה שכל האופציות על השולחן טובה בעיקר במחשבה ותאוריה.

במציאות הביולוגיה שלנו מוגדרת היטב וממש לא הכול אפשר לשנות. את לא יכולה להחליף לעצמך את החיבה למתוק ושנאה למלוח.

גיי לא יכול לההפך לסטרייט. אישה לא יכולה לההפך במלואה לגבר. גבוה לא יכול לההפך לנמוך. ככה אני רואה את זה.

זה כמו לדחוף קיר ולטחון מים. חבל על המאמצים המיותרים שלך. אם זה יבוא זה יבוא לבד וזה בהחלט מתרחש והרבה.

מה שכן להנות במהלך תהליכים לימודיים זו גישה מעולה ומקדמת לחיים.
לפני 8 שנים
SapioS​(אחרת){Rתיק} - נכון מה שאתה אומר. זה אם להאמין במאה אחוז בהגדרות ולהיצמד אליהן טוטאלית. אני מעדיפה להישאר מחוץ להן ( או לפחות משלה את עצמי שאני לא בתוכן :)).
ההגדרות מעולות שהן נושאות בתוכן המון אינפורמציה ומאפיינים, אבל אני לא רואה את עצמי עושה כל הזמן אותו דבר, ממלאת אותו תפקיד לאורך כל הדרך. אני אוהבת להיכנס לתוכן, להתבונן, לקחת מה שמתאים לי ושוב לצאת למרחב הלא מוגדר שלי עם איזו תוספת נחמדה ומתאימה לי.
שוב אולי כל זה השלייה , אין לדעת... אבל אני מאמינה ש: יש לי מזה וגם מזה - יש בי שניהם (C) :)
לפני 8 שנים
Professor X - אין לי תשובות לאנשים מאמינים באופן כללי..
לפני 8 שנים
Professor X - אין לי תשובות לאנשים מאמינים באופן כללי..
לפני 8 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י