נהייה שם בלגן שלם בפוסט הקודם. לכן אני פותח את הפוסט הזה. לוקח כמה תגובות מפתח, ומעתיקם לפה. לוקח בעיקר כמה ששוללים את מה שאמרתי.
ורק ככה שתהייה לכם קצת תחושה משחררת, לפני הקריאה המייגעת הצפוייה לכם, תקראו קצת פה. וגם כאן תקראו.
זאולופון כתב:
כמו פייה, גם אני כבר לא מבין מה אתה רוצה לטעון. שהן צריכות לקחת אחריות וללמוד מכך? או שאין להן אחריות והכל זה הוא, הרשע הטוב לב הזה?
אני גם לא מבין מאיפה האופטימיות הזו של "אני משוכנע, שהן לא יפלו יותר. הן מפיקות לקחים עכשיו. הן חזקות. הן מתחקרות ביסודיות. זה קשה התהליך הזה, להסתכל לאמת הזו בפנים".
שיטתך, שהיא השיטה הדומיננטית, הרי בדיוק שוללת את זה. אין שם הפקת לקחים או תחקור. יש הסתכלות בפנים של אמת מאד מסוימת: היה איש אחד, רשע כזה, שהפעיל מניפולציות והן נפלו בהן. אבל למה נפלו? מה היה חלקן? מה הן יכולות לעשות כדי לא ליפול שוב בידי אדם כריזמטי, חלק לשון, שיש לו כמה מעריצות ושמרעיף עליהן תמיכה וטוב לב תוך האדרת עצמו בעוד כל השאר ספונים בכורסאותיהם?
פייה כתבה:
אחריות זה לא להגיד שאת אשמה או מטומטמת.
זה להגיד שנפלת ברשתו של בנזונה מניפולטיבי כשהיית במקום כנראה לא הכי חזק שלך.
האשמה היא שלו במאה אחוז, ואמנם אני לא מכירה אותו אישית אבל מה ששמעתי מספיק לי כדי לא להסכים עם צ'יטה לגבי טוב ליבו הנסתר.
נפלת לידיו של פסיכופט סאדיסט שככל הנראה יש לו כריזמה מוצלחת.
הוא אשם, הוא אחראי לפגיעות שהוא גרם.
אז איפה עניין האחריות שלך?
האחריות, כפי שאני רואה אותה (בדומה למה שללה כתבה) היא לזהות איפה היה אצלך צורך שהוא סיפק וגרם לך להיות שם כאשר היית שם. איפה היה ההרס העצמי שלך ולמה. או אפילו פשוט לראות שאת היית כנראה תמימה ועם אמונה בטוב לב אנושי שלמרבה הצער לא היה שם, ולהתפקח מזה.
זה לא לשנוא את עצמך, להפך.
זה לאהוב את עצמך על כל מי שאת, כולל התמימות והצורך.
ולהיות יותר מודעת ככה שזה לא יקרה לך שוב.
אני כותבת לך את כל זה מנסיון, אני לא חושבת שאני טיפשה בכלל, אבל גם אני עשיתי טעויות שנבעו מצרכים שלי והנחתי לעצמי להיות במקומות הרסניים בשבילי.
זה אנושי.
זאולופון כתב עוד:
אם זה היה קורה למישהי קרובה אליי, על אחת כמה וכמה שלא הייתי נוהג בגישתו של שצ'יטה אלא בדיוק בגישה של פייה (קצת למעלה, משמאל. צריך שילוט בתגובות לפוסט הזה (-: ). דווקא כי אכפת לי, כי אני מאמין שזו דרך שיכולה לעזור הרבה יותר. הדרך של "עשו לי" משאירה אדם שקל לו יותר לחיות עם עצמו, אבל הוא עדיין קורבן והוא עדיין לא התעמת עם מה שיצר אצלו פגיעות ל"עשייה" הזו. הדרך של "למה ואיך נתתי שיעשו לי ומה תפקידי בעניין" היא קשה יותר, אבל לדעתי דווקא אם אוהבים מישהו צריך לעודד אותו ללכת בה.
ללה כתבה:
ברם, רק במקום בו אותן סביות יקחו אחריות מלאה על מה שעשו, רק שם יוכלו לצאת ולהתקדם הלאה.
ראה בעצמך את הפלונטר בו איימי נמצאת, ותבין שזו לא הדרך לעזור לה
ועוד ללה כתבה:
שלום טינק,
"לקיחת אחריות" משמע, הייתי שם נישארתי למשך תקופה, כניראה שהיה שם משהו שענה על איזה צורך שקיים בי (אחרת היית בורחת מיד) להכיר בצורך הזה ולטפל בו.
אותו מאסטר ימשיך בדרכו שלו, אבל את תפגשי אנשים דומים משום שהצורך קיים בך.
אני רוצה להגיב לכולם ביחד.
קודם כל אני רוצה לשבח את דאן קאפ וגלתיאה שעושים עבודת קודש גם במקרים האלה. האמת שאני בכלל אין לי כישורים להיות מקור תמיכה בכלל. זה הם שיודעים איך, ומנוסים הרבה יותר ממני. הם גם מנחים אותי, כיצד לנהוג בכלל.
אסור בכלל לדחוף, במקום הזה, של ההקאה וההתנקות שלהן. הן אלה שקובעות את הקצב, ואת האופן בו נוח להן לעשות זאת.
המקום הנוח אצלן, שעליו פרט אותו אדון, הוא בין היתר בכלל, זה שהיה חסר להן ידע על העולם הזה. הן פשוט לא הבינו למה הן נכנסות. לא הבינו מה קורה להן כשזה קרה. הן היו רגישות, אולי גם תמימות משהו. אז מה ?
עכשיו הן לא תמימות. הן מכירות באחריותן למקרה. ומגבשות לקחים כדי שמקרה כזה לא יקרה שוב.
ללכת כמו שאתה עושה זאולופון, מכוונה טובה כמובן, ולהלקות אותן בראש, ולומר כמו מנטרה, את אשמה, את אשמה. לא משרת שום מטרה, חוץ מאידאלים שלך, לגבי איך צריך להתנהל בדסם. בטח שלא משרת את מטרתן. אני משוכנע, שאתה מאמין בצידקת דרכך, כמו שאני מאמין בדרכי. אני אפילו חושב, שברוב המקרים של התעללות בדסמית, אתה אפילו צודק.
אבל פה יש מקרה, של כת, יש מקרה של שיטה משומנת, שפועלת כמעט אך ורק מול חדשות צעירות. היא שיטה מאד חזקה, וקשה מאד להתנגד לה. במקרה הזה, אני קורא לך, וגם לפייה וללה, תניחו לאשמה רגע, ולתפישתכם לגבי הבדסם ככלל, ותתיחסו למקרה הספציפי הזה. בו האחריות שלהן, אמנם קיימת, אך לצערי, לא היה להן סיכוי כמעט.
זה לא שהיה כאן איזה חוסר חוסן נפשי בסיסי, שעליו תפס אותו אדם טרמפ. הן בכלל באו קצת לחוות פנטזיות בכלל, עם טיפה חלומות אפלים על סצינות, שאנחנו בכלל מוצאים עצמנו נהנים מהן ביומיום.
זה האדון הזה, שלקח אותן, וסחף אותן למקום שלא התכוונו אליו בכלל. לגבי השאלה האם יכלו להבחין שנסחבות לשם, התשובה היא בגדול כן, אבל לא מאשים אותן במיל, שלא הבחינו, במקרה הזה.
נעשה פעם ניסוי, בארה"ב, ואפילו נעשה עליו סרט. הוא נקרא הנחשול - The wave. הסרט עוסק בניסוי, בו לקחו שיכבה בבית ספר, הביאו לשם מורה מנהיג כאריזמטי, שהנהיג את כל השיכבה, לנאציזם. חוץ מילדה אחת כמדומני, כל אותה שיכבה, הובלה לשם, בקלילות מרגיזה.
כל זה בא לומר, שכאשר יש מנהיג כאריזמטי, במבנה של כת, אל תשפטו שם, את מי שנסחף ונטמע בכת. זה לא מקרה התעללות קלאסי בכלל.
כל מה שאתם אומרים, נכון לבדסם, ממש כמעט לגמרי ממש תמיד. אבל במקרה הזה. אתם לדעתי בקיבעון של יישום עקרונות גורפים מדי על מקרה שלא מתאים לשבלונה שלכם. זה לגמרי לא נכון מה שאתם אומרים. לא במקרה הזה. לא במקרה של כת משומנת.
רק יחידות סגולה ממש, היו מסוגלות להצליח לברוח משמה.
לפני 17 שנים. 13 באוגוסט 2006 בשעה 14:47
