כמו ילדה בחנות ממתקים רוצה לטעום כמעט מהכל, גם מאלו שבטח יגרמו לי לקלקול קיבה כי אחרת איך אני אדע?
אני לא יכולה לדעת מראש מה יהיה טעים ומה אני אוהב אז לנסות זה מאסט. לא המסטיק. ובינינו הרי בסופו של עניין הכל זה עניין של מי נמצא מעלי, מן סינרגיה שכזו ותכלס מי שואל אותי בכלל.
לפעמים זה בטח נראה לו מוזר שלאחת כמוני עוד לא מצצו את הפטמה, ככה סתם וגם אף פעם לא חדר אלי זין לתחת בישיבה. שמעתי שזה חזק העניין.
יש בערך מיליון דברים שלא ניסיתי ואני כבר ממש רוצה שיקרו, רוצה לדעת איך זה ירגיש ומחלקם אני ממש מפחדת ( כן אדוני, תצחק לך, ניסית פעם פיסט בתחת? אומרים שזה כואב ) ועם הפחד המזוקק, זה מרגש אותי, מגרה, מרטיב.
ולו יש את כל הסבלנות שבעולם, לאט לאט הוא אומר, אנחנו לא ממהרים, נכון?
יש לי אדון חכם.
יש לי אדון.
ואני כמו בחנות ממתקים, מסתכלת בלבד ונותנת לו לבחור בשבילי, בשבילנו, את מה שבא לו.
